פעילות אירובית בעצימות בינונית עשויה להביא לשיפור הבריאות הקרדיווסקולארית של חולים לאחר השתלת ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator), ללא סיכון למכות חשמל מהן חוששים חולים רבים, כך עולה מנתונים חדשים, שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת Circulation.
המחקר האקראי כלל 160 מבוגרים עם ICD למניעה ראשונית או שניונית של דום לב בין השנים 2007-2012. המחקר כלל חולים לאחר השתלת התקן ICD חד-לשכתי או דו-לשכתי, בגיל ממוצע של 55 שנים. המשתתפים חולקו באקראי לתכנית אימון אירובי מובנה (84 חולים) או טיפול סטנדרטי (76 חולים).
התכנית האירובית כללה עשר דקות של מתיחות לפני ואחרי האימון ושעה של הליכה בקצב לב מטרה חמיש ימים בשבוע, למשך שמונה שבועות. תכנית האזחקה כללה הליכה בבית בקצב של 80% מקצב לב המטרה למשך 150 דקות בשבוע, במשך 16 שבועות נוספים. אלו בקבוצת הטיפול הסטנדרטי התבקשו להמשיך בתכנית האימונים הרגילה שלהם.
מהנתונים עלה כי באלו לאחר אימון אירובי ותכנית אחזקה בביתם למשך שישה חודשים תועדה צריכת חמצן מקסימאלית גבוהה יותר משמעותית, בהשוואה לאלו שלא קיבלו כל הדרכה בנוגע לפעילות גופנית.
הממצא המפתיע היה כי בשלב תכנית האחזקה של פעילות אירובית, צריכת החמצן המקסימאלית המשיכה לעלות, עדות לכך שהיכולת האירובית הייתה גדולה יותר לאחר הפחתת המרשם לפעילות גופנית במחצית. מהתוצאות לאחר שמונה שבועות עלה כי צריכת החמצן המקסימאלית (התוצא העיקרי) עלתה משמעותית יותר בקבוצת האימון האירובי (ב-2.8 מ”ג לק”ג לדקה), בהשוואה לקבוצת הטיפול הסטנדרטי.
אעפ”י שמכות חשמל מהתקן ה-ICD לא היו תדירות ולא היו שונות משמעותית בין הקבוצות, מספר המכות בקבוצת האימון האירובי היה מעט נמוך יותר (3.5% לעומת 5.3%, בהתאמה). כמו כן, לא זוהו הבדלים בין הקבוצות באשפוזים מכל-סיבה או תמותה.
המסר העיקרי העולה מהמחקר הוא כי פעילות גופנית בבית היא בטוחה בחולים לאחר השתלת התקן ICD.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!