הפרעות בשינה דווחו בחולים עם סוגי עיוורון שונים. עיוורים, ובמיוחד אלה ללא כל תחושת אור לא יגיבו לגירוי של אור שנחשב לאחד המשתנים המשפיעים ביותר על השעון הביולוגי, דבר שגורם להפרעות שינה. מספר מחקרים דיווחו כבר על הקשר בין השעון הביולוגי ורמות שונות של פגיעה בראייה. לדוגמא, במחקר אחד בו נבדקו 403 עיוורים נמצאה שכיחות גבוהה של הפרעות שינה בקרב חולים אלה. אולם, סימפטומים אלה הופיעו בשכיחות גבוהה יותר בחולים ללא תחושת אור מאשר באלה עם ראיית אור בלבד או מצב טוב יותר.
מכל מחלות העיניים שעלולות לגרות לעיוורון, גלאוקומה היא החשובה ביותר. היא פוגעת ביותר משבעים מיליון אנשים בכל העולם, ומתוכם בערך עשרה אחוזים הינם עיוורים בשתי העיניים. גלאוקומה היא קבוצה של נאורופתיות אופטיות שמאופיינת בהידרדרות פרוגרסיבית של תאי הגנגליון ברשתית והאקסונים שלהם, שכתוצאה מכך נגרמת פגיעה אופיינית של עצב הראייה ואיבוד אופייני של שדה הראייה. איבוד התפקוד הראייתי בגלאוקומה הוא בדרך כלל בלתי הפיך, וללא טיפול מתאים המחלה תתקדם עד לגרימת נכות ועיוורון. תאי הגנגליון הניזוקים בגלאוקומה עלולים לגרום למוות נוירונים ברמות שונות. תאי גנגליון ברשתית שהינם פוטוסנסיטיביים באופן אינטרינזי, מהווים סוג של תאי גנגליון אשר מכילים את הפיגמנט הפוטופי מלנופסין ומתווכים תגובות לא ראייתיות לאור. הם מווסתים את הסינכרוניזציה הפוטית של השעון הביולוגי, ורפלקס האור של האישון, וכן מווסתים מצב רוח וזיכרון.
קיים ויכוח לגבי ההשפעה האמיתית של גלאוקומה על איכות השינה, על ההפרעה לשינה, ועל השעון הביולוגי. דיווחו שהדגנרציה של תאי גנגליון ברשתית שהינם פוטוסנסיטיביים באופן אינטרינזי, הינה פרופורציונלית למידה הנזק הכללי לתאי הגנגליון. אחרים הראו שקיימת עמידות סלקטיבית של תאי הגנגליון הפוטוסנסיטיביים, בהשוואה ליתר תאי הגנגליון. על פי מספר מחקרים פרלימינאריים במודל חיה של גלאוקומה משערים שאיבוד של תאי הגנגליון הפוטוסנסיטיביים פוגם ברגולציה של השעון הביולוגי. מחקרים בודדים בבני אדם תארו תפקוד מופרע של השעון הביולוגי שמשפיע על הפרשת מלטונין, והראו דיכוי הפרשת מלטונין כתוצאת מאור בחולי גלאוקומה. מאידך, אין מחקרים בעבר שבדקו את איכות השינה או את ההפרעות בתפקוד השעון הביולוגי על ידי שימוש במדדים פוליסומנוגרפיים – polysomnography parameters ובצעו התאמה שלהם לרפלקס האישון לאור ולמדדי נזק מבני בחולים עם גלאוקומה. המחקר הנוכחי מתבסס על ההנחה שאיבוד תאי גנגליון פוטוסנסיטיביים המעורב במהלך הרגיל של נזק גלאוקומטוטי ושאיבוד תאים אלה יכול להשפיע על איכות השינה ועל תגובת האישון לאור. המחקר הנוכחי השתמש במדדים פוליסומנוגרפיים ובדיקת תגובת האישון לאור כדי להעריך את מידת תפקוד תאי גנגליון פוטוסנסיטיביים בחולי גלאוקומה והשווה את הממצאים למדדי נזק של גלאוקומה.
המחקר בוצע על ידי חוקרים מברזיל, ממחלקת העיניים, מהמחלקה לפסיכולוגיה ניסויית, ומהיחידה לרפואת שינה של המחלקה לפסיכו-ביולוגיה של האוניברסיטה הפדראלית של סן פאולו. המחקר בוצע בשתי העיניים של 45 משתתפים שכללו 32 חולים עם גלאוקומה ו- 13 משתתפים בריאים. להערכת תגובת האישון, המשתתפים נבדקו בחשיכה בעזרת מערכת גנצפלד. קוטר האישון נמדד על ידי מערכת eye tracker. כדי לגרות באופן מיוחד תאי גנגליון פוטוסנסיטיביים, השתמשו בהבזק אור שמשכו שנייה אחת ואורך הגל שלו 470 ננומטר בעוצמה של 250 קנדל למטר מרובע. כדי לגרות פוטורצפטורים אחרים של הרשתית השתמשו בהבזק אור שמשכו שנייה אחת באורך גל של 640 ננומטר בעוצמת הארה של 250 קנדל למטר מרובע. כל המשתתפים עברו בדיקת פוליסונוגרפיה. המשתתפים עברו גם בדיקת שדה ראיה רגילה ובדיקת OCT של עצב הראייה. התוצא העיקרי היה מידת ההתאמה בין פעילות תאי גנגליון פוטוסנסיטיביים, כפי שנמדדה על ידי תגובת האישון לאור ובדיקת פוליסונוגרפיה, וכן התאמה בין עובי שכבת סיבי העצב של הרשתית לבין רקפלקס האור של האישון והמדדים הפוליסונוגרפיים.
הגיל הממוצע של המשתתפים בקבוצת חולי הגלאוקומה ובקבוצת הביקורת הבריאה היה 56.8 ו- 61.5 בהתאמה. בחולים עם גלאוקומה נמצא שזמן השינה הממוצע, יעילות השינה, והסטורציה המינימלית של אוקסיהמוגלובין היו נמוכים יותר באופן משמעותי בהשוואה למשתתפים הבריאים. לחולי הגלאוקומה היו פרקי ערנות לאחר ההירדמות שהיו ארוכים יותר באופן משמעותי ויותר תנועות גפיים באופן משמעותי. נמצא קשר הפוך בין לטנטיות תנועות עיניים מהירות בשינה לבין שיא תגובת האישון לאור כחול. סך ההתעוררויות היה בהתאמה הפוכה לתגובה לאור כחול קבוע. עובי RNFL היה בהתאמה לתגובות להבזקי האור הכחול, אולם, עובי RNFL היה בהתאמה רק עם ממוצע מדד הרסטורציה לחמצן מבין מדדי הפוליסומנוגרפיה.
מסקנת החוקרים הייתה שהמחקר הראה שהפחתת פעילות תאי הגנגליון הפוטוסנסיטיביים בגלאוקומה משפיעה על תגובת האישון לאור ועל איכות השינה.
Gracitelli CPB, Duque-Chica GL, Roizenblatt M, de Araújo Moura AL, Nagy BV, de MeloGR, Borba PD, Teixeira SH, Tufik S, Ventura DF, Paranhos, Jr. A
Intrinsically Photosensitive Retinal Ganglion Cell Activity Is Associated with Decreased Sleep Quality in Patients with Glaucoma
Ophthalmology 2015;122:1139-1148
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!