במטופלים הנושאים שינויים גנטיים מסוימים באלל T (המעלה רמות ויטמין D) ייתכן שיפור בתנגודת לאינסולין עם דיאטה עתירת חלבונים לירידה במשקל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש ספטמבר בכתב העת Diabetologia.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיים קשר בין וריאנטים גנטיים במטבוליזם וויטמין D ובין השמנה ועמידות לאינסולין. כעת הם ביקשו לבחון אם וריאנטים במטבוליזם של וויטמין D עשויים להשפיע על משקל הגוף ועמידות לאינסולין בתגובה לדיאטה לירידה במשקל עם הרכבים תזונתיים שונים.
החוקרים בחנו את הגנוטיפ של שלושה וריאנטים הקשורים במטבוליזם של וויטמין D DHCR7 rs 12785878, CYP2R1 rs 10741657 ו-GC rs2282679 ב-732 משתתפים בעלי עודף-משקל/השמנת יתר שלקחו חלק במחקר בן שנתיים לירידה במשקל (POUNDS Lost). הם בחנו את השפעות הגנוטיפ על השינוי במשקל הגוף, רמות סוכר ואינסולין בצום ומדדי HOMA-IR לאחר שישה חודשים (עד 656 משתתפים) ולאחר שנתיים (עד 596 משתתפים) בתגובה לדיאטה דלת-חלבונים לעומת דיאטה עתירת חלבונים, והשוואת דיאטה דלת שומנים לעומת דיאטה עתירת שומנים.
מהתוצאות עולה אינטראקציה משמעותית בין DHCR7 rs 12785878 ובין דיאטות בעלות תכולת חלבונים שונה, אך לא שומנים, על שינויים באינסולין ומדדי HOMA-IR לאחר שישה חודשים (p<0.001) ולאחר שנתיים (p<=0.03). אלל T (Vitamin-D-Increasing Allele) של DHCR7 rs 12785878 לווה בירידה גדולה יותר באינסולין ו-HOMA-IR בתגובה לדיאטה עתירת חלבונים, אך לא זוהתה השפעה של הגנוטיפ על השינויים הללו עם דיאטה דלת חלבונים.
מהערכת הנתונים עלו השפעות משמעותיות לגנוטיפ על השינויים בעמידות לאינסולין במהלך התערבות בת שנתיים בתגובה לדיאטה עתירת-חלבונים. החוקרים לא זיהו אינטראקציה משמעותית בין שני הוריאנטים האחרים ובין הרכב החלבונים והשומנים בדיאטה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי בנשאי אלל T של DHCR7 rs12785878 תתכן תועלת רבה יותר עם שיפור בתנגודת לאינסולין, בהשוואה לאלו עם הרכב גנטי שונה, בעקבות דיאטה עתירת חלבונים להפחתת משקל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!