מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש נובמבר בכתב העת CMAJ עולה כי קצב לב מהיר יותר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה ותמותה קרדיווסקולארית, גם באלו ללא גורמי סיכון מקובלים למחלות לב וכלי דם.
במסגרת מטה האנליזה ביקשו החוקרים להגדיר טוב יותר את הקשר בין קצב לב במנוחה ובין תמותה ולשם כך ערכו חיפוש במאגרי PubMed, Embase ו-MEDLINE עד 1 בינואר, 2015, וזיהו 46 מחקרים שענו על קריטריוני ההכללה בסקירה.
המאגר כלל נתונים אודות למעלה מ-1.2 מיליון משתתפים וכ-79,000 מקרי תמותה מכל-סיבה ב-40 מחקרים. נתונים ספציפיים לתמותה קרדיווסקולארית כללו 848,320 חולים ו-25,800 מקרי תמותה מ-29 מחקרים. משך המעקב לאורך המחקרים נע בין 3-40 שנים.
החוקרים מצאו כי באלו עם קצב לב במנוחה של 60-80 פעימות לדקה תועדה עליה של 12% בסיכון לתמותה מכל-סיבה ועליה של 8% בסיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם, בהשוואה לאלו עם קצב לב במנוחה של 45 פעימות לדקה (יחס סיכון של 1.12 ויחס סיכון של 1.08, בהתאמה). הסיכון גדל ב-45% לתמותה מכל-סיבה וגדל ב-33% לתמותה קרדיווסקולארית בקרב חולים עם קצב לב במנוחה של מעל 80 פעימות לדקה (יחס סיכון של 1.45 ויחס סיכון של 1.33, בהתאמה).
תקנון לגורמי סיכון מסורתיים למחלות לב וכלי דם לא הוביל לשינוי משמעותי בממצאים. הסיכון לתמותה מכל-סיבה היה גבוה יותר משמעותית, באופן לינארי, עם עליה בקצב הלב במנוחה, בהשוואה לקצב לב במנוחה של 45 פעימות לדקה, אך הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית עלה משמעותית בקצב לב במנוחה של 90 פעימות לדקה. סף זה תואם לסף הגדרת טכיקרדיה של 90 או 100 פעימות לדקה למניעת מחלות לב וכלי דם.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לפתח אלגוריתם חיזוי שיקח בחשבון את קצב הלב במנוחה וגורמי סיכון קלאסיים למחלות לב וכלי דם ויאפשר לרופאים להתבסס על קצב לב במנוחה במצבים שונים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!