שימוש ארוך-טווח במריחואנה מלווה בשינויים במעגלים עצביים המעורבים בתגובת תגמול ועשויים לתרום להתפתחות התמכרות בשלב מאוחר יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry.
מדגם המחקר כלל 108 מבוגרים צעירים ממחקר Michigan Longitudinal Study ומדגם ביקורת שהשלימו שלוש סריקות fMRI סביב גיל 20 שנים (נקודה 1), 22 שנים (נקודה 2) ו-24 שנים (נקודה 3).
מחקר Michigan Longitudinal Study הוא מחקר פרוספקטיבי של צעירים ממשפחות עם רמות גבוהות של הפרעות שימוש בחומרים. מבין 84 המשתתפים שנכללו במחקר הנוכחי, בלמעלה מ-75% הייתה היסטוריה משפחתית של הפרעות שימוש בחומרים. הקבוצה הנגדית של צעירים התבססה על משפחות ללא היסטוריה של הפרעות שימוש בחומרים.
מבין 108 משתתפים, 39 (36.1%) היו נשים והגיל בתחילת המחקר עמד על 20.1 שנים.
הנתונים הצביעו על קשר בין שימוש נרחב יותר במריחואנה ובין הפעלה מופחתת של אזורי ה-NAcc (Nucleus Accumbens) במהלך ציפיה לתגמול (נקודה 1 לנקודה 2: p=0.04; נקודה 2 לנקודה 3: p=0.01). כאשר המודל נבחן עם הכללת עישון סיגריות בהווה או בעבר, ההשפעה של שימוש במריחואנה מנקודת הזמן השניה לשלישית נותרה משמעותית וההשפעה של עישון סיגריות לא הייתה משמעותית.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין שימוש במריחואנה ובין ירידה בתגובה עצבית באזור ה-NAcc במהלך ציפיה לתחושת תגמול. במהלך הזמן, השימוש במריחואנה עשוי לשנות את עיבוד תחושת תגמול באזור ה-NAcc, העשוי להגדיל את הסיכון להמשך שימוש בסם והתמכרות בשלב מאוחר יותר.
JAMA Psychiatry. Published online July 06, 2016
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!