MRI של אנצפלופתיה בתקופת הילוד – מחקרים ראשוניים (מתוך PEDIATRICS) /דר’ ברזילי עורך נאונטולוגיה

מטרות המחקר היו לפתח פרוטוקולי בדיקות MRI 4.7- T הבטוחים לשימוש בילודים ולחקור את היתרונות של כוח שדה זה באנצפלופתיה בתקופת הילוד.

9 תינוקות חדשים עם אנצפלופתיה בינונית עד קשה השתתפו במחקר ונבדקו ב- 4.7- T, כאשר הושגו הסכמה של ההורים ואישור אתי. מערכת ניהול ילוד התואמת 4.7- T כללה הגנה מרעש אקוסטי וניטור פיזיולוגי. פרמטרים של T2-weighted fast spin echo MRI ומגוון שיטות של T1-weighted אומצו עבור בדיקת MRI של מוח של ילודים ב-4.7-T. לרצפי הפולס, שנעשה בהם שימוש, היה שיעור ספיגה ספציפי ל-radiofrequency של מתחת ל-2 W/kg.

מדדים פיזיולוגים היו תקינים במהלך כל בדיקה. הדמיית T2-weighted fast spin echo סיפקה רזולוציה אנטומית וניגוד חומר לבן/אפור טובים יותר ממה, שהושג באופן טיפוסי על ידי הדמיית 1.5 T; T1-weighted, שהייתה פחות מרשימה.

בעזרת אמצעי בטיחות מתאימים, ביצוע MRI בילודים תחת טיפול אנטינסיבי הינו ישים ב-4.7- T, בדיוק כמו שהוא ישים ב-1.5-T. המחקרים הראשוניים הפיקו תמונות T2-weighted fast spin echo עם יותר פרטים לעומת מה, שמושג בדרך כלל ב-1.5-T. למרות שהתמונות של T1-weighted לא היו מספיק אינפורמטיביות, יכול להיות יתרון לאופטמיזציה נוספת של רצף הפולס.

לסיכום, באנצפלופתיה בתקופת הילוד, פירוש של פרטים פתולוגים של T2-weighted בשילוב עם מעקב נוירו-התפתחותי מקיף צריך לשפר את הדיוק הפרוגנוסטי ולאפשר יותר התערבויות טיפוליות ספציפיות למטופל. בנוסף, ניתן יהיה גם להגדיר קשר מדויק בין שינויים מבניים וליקוי תפקודי.

הערות העורך:

מחקר זה מצטרף לשורה של מחקרים הבוחנים את יכולת ה-MRI לשמש כמדד פרוגנוסטי לילודים עם HIE, ונראה כי בניגוד לעבר שם היינו תלויים בקליניקה, בסווג ע”פ סרנט, וב-US ע”מ להעריך את הפרוגנוזה של הילודים עם HIE, כיום אנו צועדים לאט-לאט לדרך בה נוכל בעתיד לצפות בקירוב טוב יותר את הפרוגנוזה של הילודים הללו.


PEDIATRICS Vol. 118 No. 6 December 2006, pp. e1812-e1821pediatrics.aappublications.org/cgi/content/abstract/118/6/e1812

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן