אנדארטרקטומיה לעומת תומכן בחולים עם הצרות קרוטידית חמורה. דר’ רויטל גנדלמן מרטון עורכת נוירולוגיה

רקע.

מחקרים קליניים גדולים תומכים באנדארטרקטומיה כטיפול סטנדרטי בהצרות קרוטידית סימפטומטית חמורה. בהשוואה לאנדארטרקטומיה, בהחדרת תומכן אין צורך בהרדמה כללית או בחתך בצוואר, שעלול לגרום לפגיעה עצבית וסיבוכים של פצע ניתוחי. בנוסף לכך, העלות נמוכה יותר, בשל משך אשפוז קצר יותר. אולם, סיבוכים הקיימים בהחדרת תומכן כוללים סיכון לאוטם מוחי וסיבוכים מקומיים ולא ידוע מהי היעילות ארוכת הטווח של שיטה זו. עד כה, העדות המחקרית אינה תומכת בשינוי ההמלצה לאנדארטרקטומיה כטיפול הסטנדרטי להצרות קרוטידית.

מטרת העבודה היתה להעריך האם החדרת תומכן אינה נחותה מאנדארטרקטומיה ביחס לסיכוני השיטה והיעילות ארוכת הטווח שלה בחולים עם הצרות קרוטידית סימפטומטית.

שיטות.

מחקר רב מרכזי, אקראי, בחולים עם הצרות קרוטידית של לפחות 60%. נקודת הערכה ראשונית היתה אוטם מוחי או מוות תוך 30 יום מהטיפול.

תוצאות.

המחקר הופסק לאחר הכללת 527 חולים בשל בטיחות ויעילות. היארעות אוטם מוחי או מוות ב- 30 יום לאחר הטיפול היתה 3.9% לאחר אנדארטרקטומיה ו- 9.6% לאחר החדרת תומכן. הסיכון היחסי של אוטם מוחי או מוות לאחר החדרת תומכן בהשוואה לאנדארטרקטומיה היה 2.5. הסיכון תוך 30 יום לאוטם מוחי עם פגיעה תפקודית או למוות היה 1.5% לאחר אנדארטרקטומיה ו- 3.4% לאחר החדרת תומכן, עם סיכון יחסי של 2.2. לאחר 6 חודשים, הסיכון לאוטם מוחי או מוות היה 6.1% באנדארטרקטומיה ו- 11.7% לאחר החדרת תומכן.

מסקנות.

בחולים עם הצרות קרוטידית סימפטומטית של 60% או יותר, שיעור התמותה או האוטם המוחי לאחר חודש ולאחר 6 חודשים נמוכים יותר לאחר אנדארטרקטומיה בהשוואה לתומכן.


Mas JL, Chatellier G, Beyssen B, et al. Endarterectomy versus stenting in patients with symptomatic carotid stenosis. N Engl J Med 2006;355:1660-1671.


הצעות לקריאה נוספת:

1. Yadav JS, Wholey MH, Kuntz RE, et al. Protected carotid-artery stenting versus endarterectomy in high-risk patients. N Engl J Med 2004;351:1493-1501.

2. Endovascular versus surgical treatment in patients with carotid stenosis in the Carotid and Vertebral Artery Transluminal Angioplasty Study (CAVATAS): a randomised trial. Lancet  2001;357:1729-1737.

3. Coward LJ, Featherstone RL, Brown MN. Safety and efficacy of endovascular treatment of carotid artery stenosis compared with carotid endarterectomy : a Cochrane systematic review of the randomized evidence. Stroke 2005;36:905-911.

4. Rothwell PM, Eliasziw M, Gutnikov SA, et al. Analysis of pooled data from the randomised controlled trials of endarterectomy for symptomatic carotid stenosis. Lancet 2003;361:107-116.

5. Barnett HJ, Taylor DW, Eliasziw M, et al. Benefit of carotid endarterectomy in patients with symptomatic moderate or severe stenosis. N Engl J Med 1998;339:1415-1425.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן