כאשר נוזל ברקמות מועבר מהגוף התחתון לגוף העליון, ההיקף של הצוואר גדל והתנגודת לזרימת האוויר של הפרינקס עולה. ממצאים אלה יכולים להסביר מדוע השכיחות של OSA (obstructive sleep apnea) גבוהה במטופלים עם מצבי עומס של נוזלים, כגון אי ספיקת לב וכליה.
למרות שהשמנה והיקף צוואר הם גורמי סיכון ידועים ל-OSA, הם אחראים רק לשליש מהשונות באינדקס אפניאה- היפופניאה, כך פורסם במהדורת דצמבר של American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine.
ההשערה של החוקרים הייתה, שהצטברות נוזלים ברקמות רכות מפרקיות וסביב הפרינקס יכולה לגרום להיצרות הפרינקס ומעלה את הסבירות לחסימתו. על מנת לבדוק השערה זו, החוקרים ערכו מחקר רנדומאלי, שכלל 11 נבדקים בריאים לא שמנים ללא סימפטומים המרמזים על OSA.
על מנת למדוד את התנגדות זרימת האוויר של הנזו-פרינקס ולחץ היפו-פרינגיאלי, החוקרים הכניסו שני קתטרים פתוחים, אחד לתוך האף והאחר אל מעבר לבסיס הלשון. כדי לכפות פיזור מחדש של נוזלים מהגוף התחתון לעליון, דבר שיגרה אפקטים במטופלים עם עומס של נוזלים, הנבדקים לבשו מכנסיים אנטי שוק, שיצרו לחץ על הרגליים, בזמן שהם היו מנופחים.
במצב הביקורת הנבדקים רק שכבו במנוחה עם המכנסיים ללא אוויר בזמן, שנעשו מדידות. במהלך מצב הבדיקה, המכנסיים נופחו ל-40 mm hg למשך 5 דקות, דבר שגרם להעתקה של 340 ml של נוזל.
כשלחץ נמוך ברגליים הועלה, ההתנגדות לזרימת האוויר של הפרינקס עלתה משמעותית מנקודת ההתחלה ב-40% לאחר דקה וב-102% לאחר 5 דקות (p < 0.001). היקף הצוואר גם עלה משמעותית מנקודת ההתחלה בשתי נקודות זמן אלה. בניגוד לכך, נפח ריאה בסוף נשיפה, קצב הלב ולחץ דם היו דומים במהלך העתקת נוזלים ובעת מצבי הביקורת.
לדברי החוקרים, השינוי בהיקף הצוואר הוא בשמירה על העתקת הנוזלים לתוך כלי דם מפרקיים ופרי פרינגיאליים וברקמות רכות, כגורם לעליה בתנגודת לזרימת האוויר. כמו כן, במטופלים עם עומס נוזלים, כאשר הם שוכבים, הנוזל העודף בגפיים התחתונות מועתק למקום גבוה יותר, הדבר מעלה את החסימה הפרינגיאלית במטופלים המועדים ל-OSA.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!