ממצאים של מחקרים בבעלי חיים ושל מחקרים קליניים שונים זה מזה לעיתים קרובות (מתוך BMJ)

כשמחקר קליני בודק תרופה מסוימת, המסקנה לעיתים קרובות שונה לחלוטין מהממצאים, שהופקו לראשונה במחקרים בבעלי חיים, כך עולה מסקירה סיסטמטית של מידע העולה משני סוגי המחקרים, שפורסם ב-British Medical Journal.

לדוגמא, במחקרים קליניים, טיפול ב- tirilazad לשבץ איסכמי מעלה את הסיכון לתמותה ולתלות בעוד שבמחקרים בבעלי חיים, הוא מוריד את נפח האוטם ונראה כמשפר ניקודים נוירו התנהגותיים.

לדברי החוקרים, מתודולוגיה לא טובה, הטיית פרסום ומודלים של בעלי חיים, שפשוט לא משקפים מחלה אנושית הם האשמים בממצאים השונים. כמו כן, יש צורך ביותר סקירות סיסטמטיות של מחקרים בבעלי חיים על מנת לוודא, שהממצאים יהיו רלוונטיים לתוכנית של המחקרים הקליניים.

סך הכל זוהו 6 התערבויות, שהראו אפקט טיפולי שלא משתמע לשתי פנים (מועיל או מזיק) במחקרים קליניים. לאחר מכן, החוקרים ערכו חיפוש ב-Medline ובמאגרי מידע אחרים אחר מחקרים החוקרים את התערבויות אלה בבעלי חיים.

שש ההתערבויות, שנחקרו כללו : סטרואידים עבור פציעת ראש טראומתית, אנטי פיברינוליטים לדימום, תרומבוליזיס עבור שבץ איסכמי, tirilazad עבור שבץ איסכמי, סטרואידים קדם לידה על מנת למנוע סינדרום מחלה נשימתית ניאונטלית וביספוספונטים לטפל באוסטאופורוזיס.

עבור 3 מהתערבויות אלה, התוצאות של המחקרים הקליניים לא התאימו לאלה של מחקרים בבעלי חיים. סטרואידים לא שיפרו פציעת ראש במחקרים קליניים, אך במחקרים בבעלי חיים היה להם יתרון. אנטי פיברינוליטים הורידו דימום במחקרים קליניים, אך ממצאי מחקרים בבעלי חיים היו לא חד משמעיים. וכפי שצוין, tirilazad עבור שבץ הוכח במזיק במחקרים קליניים, אך יעיל במחקרים בבעלי חיים.

עבור 3 ההתערבויות האחרות, הממצאים משני סוג המחקרים היו פחות או יותר בעלי הסכמה. תרומבוליזיס לטיפול בשבץ איסכמי הוכח כיעיל במחקרים קליניים ובמחקרים בבעלי חיים. מתן סטרואידים לפני לידה שיפור דיסטרס נשימתי בשני סוגי המחקרים, אך יתרון הישרדותי נראה רק במחקרים קליניים. ביספוספונטים באופן עקבי העלו את צפיפות מינרל העצם.

לסיכום, כדי לשפר את איכות המחקרים בבעלי חיים, יש קבוצה גדולה בשם SABRE הקוראת ליותר סקירות סיסטמטיות של ניסויים בבעלי חיים. המטרה היא להפוך ניסויים בבעלי חיים לקצת יותר רציניים כשטח מדעי. אם המחקר אינו תקף, התוצאות לא מדויקות והטיית הפרסום החזקה עדיין נשארת, אז מחקרים בבעלי חיים לא יהיו אף פעם כל כך יעילים.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן