כנס בנושא : האם תם עידן הרפורמות במערכות הבריאות??

כיצד מתמודדים עם מחלות כרוניות במאה ה-21 ?, האם יש עוד רעיונות יצירתיים לרפורמות במערכות הבריאות?, האם אנו עדים לתהליך דעיכתה של הרפואה כפרופסיה?

שאלות אלו ואחרות, ידונו בכנס הבינלאומי השלישי בנושא מדיניות הבריאות שיערוך המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות בישראל בנושא:

“האם תם עידן הרפורמות במערכות הבריאות?”

בכנס ישתתפו מאות אנשי מפתח מהארץ ומהעולם העוסקים בתחום מדיניות בריאות וניהול מערכות בריאות, ההרשמה דרך האתר

http://www.kldltd.co.il/nihp/index.html

הכנס יתקיים בימים שני עד רביעי 11-13 בדצמבר 2006 בבנייני האומה בירושלים

המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות בישראל יערוך בימים שני עד רביעי 11-13 בדצמבר 2006 בבנייני האומה בירושלים את הכנס הבינלאומי השלישי בנושא מדיניות ציבורית. בכנס ידונו סוגיות בוערות המעסיקות את מערכות הבריאות בעולם ובארץ  ונוגעות לעתיד הרפורמות במערכות האלו.

הכנס יערך בחסות שר הבריאות, ח”כ יעקב בן יזרי וכיושבי הראש של הכנס יכהנו פרופ’ מרדכי שני מישראל ופרופ’ ריצ’רד סולטמן מארה”ב.  הקהל ימנה מאות נושאי תפקידים בכירים במערכות הבריאות מרחבי העולם ומישראל, כולל מדענים בתחומי מדעי החברה והכלכלה, רופאים ואחיות.

דיוני הכנס יקיפו תחומים שונים, אקדמיים ומעשיים, הנוגעים להתוויית מדיניות, קבלת החלטות וניהול מערכות ומוסדות בריאות. בין המרצים האורחים יהיו פרופ’ ג’וזף פיגוארס מארגון הבריאות העולמי ה WHO, פרופ’ ג’ון מקינלי, סגן נשיא בכיר ומדען ראשי של המכון למחקר של ניו אינגלנד ארה”ב ופרופ’ ג’וליאן לה גרנד מה LSE באנגליה.  

הכנס יפתח בנוכחות ראש העיר, מר אורי לופליאנסקי, ביום שני 11/12/06 ודיוניו ימשכו עד יום רביעי 13/12/06 בבנייני האומה בירושלים. במקום תתקיים תערוכה בנושאי בריאות ורפואה. מנהלים, רופאים וחוקרים הפועלים בתחומי הבריאות וכן הציבור הרחב מוזמנים להשתתף בכנס וליהנות מהזדמנות נדירה להאזין ולתרום לדיון, ההרשמה להשתתפות בכנס מתבצעת באתר האינטרנט: http://www.kldltd.co.il/nihp/index.html

את הכנס, השלישי מסוגו, מארגן המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ושירותי הבריאות. המכון אחראי כלפי מועצת הבריאות למלא אחר סעיף 52 ט’ (2) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי המורה “לקיים מעקב אחר ביצוע החוק ולערוך מחקרים, סקרים וחוות דעת מקצועיות”. בנוסף לפעילות המחקרית מקיים המכון גם  מפגשים מדעיים, ופורום מדיניות קבוע של קברניטי מערכת הבריאות לדיון בשאלות מדיניות אקטואליות. כמו כן מתקיימים כנס מדיניות שנתי וסדנאות בהשתתפות מומחים מחו”ל בהם נעשה ניתוח עומק של סוגיות   מרכזיות המעסיקות את מערכת הבריאות בארץ ומסקנותיו מגובשות כהמלצות למקבלי ההחלטות.

לפרטים נוספים: סלעית כץ-אפודי 054-6762131, 03-6206565

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן