הרפואה בראי ההיסטוריה:בתי הספר לרפואה בפדואה ובפריז, מאת הפרופ’ פריאר

במאה השלוש עשרי דעכה קרנה של Montpellier כמרכז הרפואי היוקרתי ביותר באירופה ומקומה נתפש על ידי פריז ופדואה.  בין הרופאים שהעלו את קרנה של אוניברסיטת פריז היו

Guido Lanfranchi. רופא זה התחיל את חייו המקצועיים בעיר מילאנו, איטליה. בצעירותו  היה מעורב בויכוח פומבי ובגלל עמדותיו הנחרצות הוכרח לברוח מאיטליה לצרפת. על אף גילו הצעיר, שמו כרופא מנתח הלך לפניו והוא התקבל ברצון בפריז ונקלט בבית הספר לכירורגיה של St Come. ידוע עליו כי העדיף צריבת רקמות בחום על פני הסכין, וכן העדיף לחץ על כלי דם כאמצעי לעצירת דימום, מלקשרם בחוט. בשבילו מקצוע הכירורגיה היה מקצוע אקדמי  כמו מקצוע הרפואה, והוא הצטער על כך שהקזת הדם וניתוחים קטנים היו בידי מנתחים מעשיים לא מלומדים –  barber surgeons.  Lanfranc  כפי שנקרא בפריז, ביקש לכלול את הכירורגיה בתחום הרפואה. רופא צריך ללמוד כירורגיה פילוסופיה ולוגיקה, כדי  שיוכל להתבטא בצורה הגיונית ובהירה בהרצאותיו. כאן המקום להוסיף שהוא עצמו היה מורה מחונן ותרם לעליית שמו של בית הספר לרפואה בפריז. את ספרו, Chirurgica Magna,  כתב בשנת 1296 וכבר בראשית הדפוס  הספר נדפס בצרפת בשנת  1470 . בין הנושאים הרבים עליהם כתב כדאי להזכיר את נושא תפירת העצבים. כפי שהזכרנו בפרקים על גאלנוס ועל הרמב”ם בסדרה זו תפקידם של העצבים כמובילי גירויים תחושתיים ומוטוריים כבר היה ידוע מזמן.  במקרים של קרע בעצבים  Lanfranc הדגיש את החשיבות של תפירת עצבים וחיבורם בחזרה כדי להחזיר להם תפקוד תקין.

מכאן  נפנה לאוניברסיטת פדואה, אשר תהיה נושאת הדגל בתחייתה הרפואה במאה השש עשרה. הדמות המובילה בבית הספר בפדואה  בחצי השני של המאה השלוש עשרה היה Peter of Abano. Peter of Abano  היה אדם מלומד, השתלם ברפואה במקומות רבים והיה מסוגל לקרוא את ספרי הרפואה הקלאסיים בשפתם האוריגינלית, – יוונית שפה בה שלטו רק מעטים באותם הימים. Peter of Abano ניחן בכושר תצפית, העריך את תצפיותיו ולא קיבל דוגמות שהיו מקובלות על הכנסייה.

כמו כן לא הכיר בתופעות שתוארו כניסים בברית החדשה, בטענה שאין אלו אלא תופעות טבע מוכרות. כן טען שחזיונותיו של לצרוס, היו  הזיות בלבד. דעות אלו נחשבו ככפירה באותם הימים ועונשם מוות על המוקד. אך Peter of Abano בעת ההיא שכב במיטת חוליו  וברבות הימים  מת ממחלתו.   הכנסייה  העלאתה  את דיוקנו  על המוקד   במקום לשורפו גופו.

כמו שאמרו חז”ל :- זו תורה וזו שכרה.  

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

נוירופתיה אופטית איסכמית קדמית לא־עורקית וטיפולים באגוניסטים ל־GLP-1: סוגיה נדירה וחשובה, שלגביה עדיין חסרים נתונים מספקים

נוירופתיה אופטית איסכמית קדמית לא־עורקית וטיפולים באגוניסטים ל־GLP-1: סוגיה נדירה וחשובה, שלגביה עדיין חסרים נתונים מספקים

מקור: Ophthalmology
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|15/11/2026

המסר המרכזי של המחבר הוא שהנושא חשוב אך נדיר, ושהנתונים הקיימים עדיין אינם מספיקים כדי להסיק מסקנות טיפוליות חזקות

ככל שהמשמרת מתארכת, הרוקחים מתקנים יותר הוראות תרופתיות במיון

ככל שהמשמרת מתארכת, הרוקחים מתקנים יותר הוראות תרופתיות במיון

מקור: Ann Emerg Med
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|15/11/2026

מחקר רטרוספקטיבי בשני מחלקות מיון ב-NYU ניתח 622,171 הוראות תרופתיות של 308 קלינאים. רוקחים התערבו ב־1.5% מההוראות, והסיכוי להתערבות עלה בכ־4% על כל שעה נוספת במשמרת. הממצא עקבי בקרב רופאים בכירים, מתמחים ועוזרי רופא, ביום ובלילה, ומרמז על עייפות החלטות

רוזנוליקסיזומאב בפיברומיאלגיה קשה: הורדת IgG שיפרה את השפעת הכאב על התפקוד, אך לא את עוצמת הכאב

רוזנוליקסיזומאב בפיברומיאלגיה קשה: הורדת IgG שיפרה את השפעת הכאב על התפקוד, אך לא את עוצמת הכאב

מקור: Lancet Rheumatol
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|15/11/2026

ניסוי שלב 2A אקראי, כפול־סמיות, ב־63 מבוגרים עם פיברומיאלגיה קשה. חוסם ה־FcRn רוזנוליקסיזומאב הוריד את רמת ה־IgG בכ־60%, ושיפר את מדד הפגיעה התפקודית של הכאב ואת מדד FIQR, אך ללא מובהקות דו־צדדית וללא שיפור בעוצמת הכאב או בעייפות. מסקנת החוקרים: אין יעילות רחבה

השומן הנעלם בלבלב; מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

השומן הנעלם בלבלב; מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

מקור: American Journal of Clinical Nutrition
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|12/11/2026

המחקר מגלה כיצד לנקות את הלבלב משומן ולשפר את בקרת הסוכר. ממצאי המחקר חושפים כיצד שינוי תזונתי מדויק יכול לשאוב את השומן מתוך הלבלב, איבר המטרה המרכזי האחראי על ויסות הסוכר והפרשת האינסולין מגופינו

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן