הקשר בין בשלות עצבית, יחסי אם-תינוק והתפתחות קוגניטיבית בפגים SGA (מתוך PEDIATRICS)- ד”ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה

מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשרים בין בשלות עצבית, הקשר בין האם לתינוק והתפתחות קוגניטיבית בתינוקות SGA (משקל נמוך עבור גיל ההיריון), שנולדו פגים ולהעריך את ההשפעות ההדדיות של משקל ו-IUGR (הגבלה בגדילה תוך רחמית) על תוצאות ההתפתחות של התינוק.

במחקר השתתפו 120 תינוקות יחידים, שנולדו טרם זמנם (משקל לידה נע בין 5301790 גרם, גיל ההיריון נע בין שבוע 25 ל-35). בקבוצה 1, 40 תינוקות SGA (22 בנות) הותאמו ל-40 תינוקות בקבוצה 2 עבור משקל לידה ול-40 תינוקות בקבוצה 3 עבור גיל ההיריון. הקריטריונים, שקבעו איזה תינוקות לא יכללו במחקר כללו : דימום תוך חדרי בדרגה 4, תשניק פרי נטלי, זיהומים במערכת העצבים המרכזית הפערעות כרומוזומליות. לאחר מכן התינוקות חולקו לתת קבוצות של אלה, שנולדו מתחת או מעל ל-1000 גרם. ארגון מצב ניאונטלי (Neonatal state organization) הופיע למשך 4 שעות רציפות. בשלות עצבית הוערכה בעזרת סקאלת הערכת התנהגות ניאונטלית. לאחר 3 ולאחר 24 חודשים, הוערך הקשר בין האם לתינוק. לאחר שנה ולאחר שנתיים, נבדקה ההתפתחות הקוגניטיבית של התינוקות בעזרת סקאלת Bayley של התפתחות התינוק, מהדורה 2.

תינוקות SGA הראו פחות מצב מאורגן ופחות פרופילי בשלות של התנהגות עצבית, בעיקר בתחומים של אוריינטציה ומוטוריקה. היחסים בין האם לתינוק אופיינו בהתפרצויות אימהיות, בחוסר קואורדינציה ובהתקשרות שלילית לתינוק. תוצאות קוגניטיביות לאחר שנה ולאחר שנתיים היו נמוכות יותר בקבוצת ה-SGA. תינוקות SGA, שנולדו מתחת ל-1000 גם הראו התפתחות קוגניטיבית, סוציאלית ונוירו-התפתחותית הכי רעה מכל קבוצות המחקר. תוצאות קוגניטיביות לאחר שנתיים היו ניתנות לחיזוי על ידי מצב ה-SGA, על ידי האינטראקציה של משקל הלידה האמיתי ושל מצב ה-SGA, על ידי ארגון מצב הניאונטלי ועל ידי התנהגות מתפרצת מצד האם.

לסיכום, תינוקות SGA, שנולדו טרם המועד, נמצאים בסיכון מוגבר לאיחור בהתפתחות ובקוגניציה, כמו גם לקשיים בקשר בין האם לתינוק במהלך הילדות. תינוקות הנולדים במשקל לידה נמוך מאוד בצורה קיצונית נמצאים בסיכון כפול, לכן יש לתת לקבוצה זו תשומת לב קלינית מיוחדת וטיפול בהתאם.

הערות עורך:

מזה זמן ברור שתינוקות שנולדו קטנים לגיל ההריון, “סוחבים” איתם שק של בעיות ופעמים רבות לא נפטרים מהם אפיו בגיל מבוגר הרבה יותר. משום מה מה שהם לא קיבלו ברחם, קשה מאד לתיקון מאוחר יותר. מחקר זה מצטרף למחקרים רבים אחרים המוצאים בעיות רבות בעיקר בתחום ההתפתחות הקוגניטיבית באוכלוסייה זו. מחקר זה מצא גם בעייה בקשר שבין האם לילוד ובשל כך עולה הסיכון לפגיעה התפתחותית בפגים אלו. עלינו לתת תשומת לב מיוחדת לקבוצה זו לדעתי, ולעקוב אחריהם לאחר הלידה.

PEDIATRICS Vol. 118 No. 3 September 2006, pp. e869-e878

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן