ההשפעה של שתיית אלכוהול על הסיכון למחלת לב משתנה בין נשים וגברים (מתוך British Medical Journal)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת מאי של British Medical Journal, עולה כי תכיפות שתיית אלכוהול קשורה ביחס הפוך לסיכון ל-CHD (coronary heart disease) בקרב גברים בגיל העמידה. עבור נשים באותו גיל, מסתבר שהסיכון יכול להיות מושפע יותר מכמות הצריכה ולא מתכיפות הצריכה.

מחקרים רבים הראו, שצריכת אלכוהול בינונית מורידה את הסיכון ל-CHD בקרב גברים בהשוואה לאלה, שלא צורכים אלכוהול. אך ההשפעה של צריכת אלכוהול על CHD בקרב נשים לא קיבלה את אותה הבדיקה הקפדנית כמו בקרב גברים.

על מנת לקבוע את תבניות ההשפעה של צריכת אלכוהול, ערכו מחקר, שכלל 28,000 נשים ו-25,000 גברים ללא מחלה קרדיווסקולרית בנקודת ההתחלה, בין הגילאים 50-65, שהיו צריכים למלא שאלוני תדירות מזון, כולל צריכת אלכוהול בין השנים 1993-1997.

מידע בנוגע לשכיחות CHD ותמותה נלקחו ממשרד רישום דני. במהלך מעקב חציון של 5.7 שנים, 749 נשים ו-1283 גברים פיתחו CHD.

לנשים, ששתו אלכוהול לפחות פעם בשבוע, היה סיכון נמוך יותר ל-CHD בהשוואה לאלה שלא שתו. אך הסיכון לא השתנה עם תדירות השתייה היות ו-HR (hazard ratio) עבור שתייה של פעם בשבוע (0.64) היה דומה לזה של נשים, ששתו כל יום (0.65).

בניגוד לכך, לנשים ששתו הכי הרבה היה הסיכון הכי נמוך. לדוגמא HR עבור צריכת 1-6 משקאות במשך 2-4 ימים בשבוע היה 0.78 בעוד שלאלה, ששתו לפחות 14 משקאות באותה תדירות היה HR של 0.27 (p for trend < 0.0001).

בקרב גברים, תדירות צריכת השתייה הייתה קשורה ביחס הפוך ל-CHD. HR היה 0.93 עבור שתייה פעם אחת בשבוע בהשוואה לאלה שלא שתו, וירד ל-0.59 עבור גברים, ששתו כל יום (p for trend < 0.0001).

בקרב קבוצת הגברים כמות השתייה לא השפיעה, היות ו-HR היה 0.80 עבור גברים ששתו עד 6 משקאות 2-4 פעמים בשבוע, בהשוואה ל-HR של 0.91 עבור אלה ששתו 14-20 משקאות ו-0.67 עבור אלה ששתו לפחות 21 משקאות (p = 0.22).

ההבדלים בין המינים יכולים להיות מוסברים על בסיס ההבדלים בפרמקוקינטיקה של אלכוהול. כמו כן, אלכוהול יכול להשפיע על רמות של ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה, פיברינוגן או אגרגציית טסיות.

למרות ממצאים אלה, אין לעודד שתיית אלכוהול מכיוון שהוא מעלה תמותה על ידי גרימה לסרטן, מחלת כבד ותאונות דרכים.

BMJ 2006;332:1224-1225,1244-1247

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן