ועדת סל הבריאות דוחה פנייתו של רה”מ להכללת אוסטין וארביטוקס בסל הבריאות (NRG)

פרופ’ שני, יו”ר ועדת סל הבריאות, לאחר שקיים התייעצות טלפונית עם 23 חברי הועדה, השיב לפנייתו של רה”מ מאתמול לבחון הוספת התרופות לסרטן המעי הגס לסל הבריאות (ראה הדיווח כאן)  – בשלילה.

כצפוי, ע”פ הועדה, כיוון שנכללו ברשימה תרופות וטכנולוגיות שהיו בעדיפות גבוהה יותר ושגם הן טרם הוכנסו לסל (הרשימה שכוללת עוד כמה עשרות תרופות בתקציב כולל של כ-150 מי’ל ש”ח – לעיון ברשימת התרופות שהומלצו ולא נכללו – ניתן להקליק כאן ) אין מקום לדון בפניית אולמרט, אלא רק לאחר שהרשימה שלעיל תוכלל (שכאמור יש צורך בתקציב של כ-150 מיל’ ש”ח לטובת הרחבה זו), ואז צריך לקבל תוספת תקציב נוספת לצורך הכללת הארביטוקס והאוסטין (הסכום הנדרש אגב להרחבה הנוספת לא ברור ולא פורסם עדיין, אבל אם נעשה חשבון נכון שהחולים הללו זקוקים ל-3 מיל’ ש”ח לחודש, תרומתו של המיליונר עופר בתיווך רפי איתן מהגימלאים,  לטובת העניין, אז כנראה שמדובר על כ-36 מיל’ ש”ח לשנה, שזה למיטב ידיעתנו, התקציב המבוקש להכללת הארביטוקס בלבד- ל-350 חולי סרטן מעי הגס גרורתי כקו טיפול שלישי). 

לדיווח המלא ב-NRG

הערת המערכת: עכשיו הועדה צריכה להסביר למה למשל טיפות עיניים לגלאוקומה (בנוסף לאלה שקיימות כבר ומאושרות לשימוש ) “חשובות יותר” מטיפול שעשוי להאריך חיים של חולי סרטן המעי הגס…הויכוח הציבורי הקשה הזה אך מחזק את הצורך בקריטריונים ברורים ו”מתימטיים” (כמו תוספת העלות הנדרשת להשגת שנת חיים מתוקנת איכות חיים) המנחים את ועדת הסל בקביעת הרשימה ע”פ סדר העדיפות. הצורך בקריטריונים הללו עוד קיבל לדעתנו חיזוק לאור ההאשמות העומדות ע”פ המשטרה כנגד ד”ר פיגר לפיהן פעל תמורת תשלום כדי להשפיע על חברי הועדה…בין אם יתברר שיש אמת בהאשמות, ובין אם לא (ואנו באמת מקווים שלא !) – אין ספק שקביעת רשימת התיעדוף חייבת להתבסס על פרמטרים מוצקים וברורים, שניתן יהיה להסבירם גם לקהיליה המקצועית וגם לציבור הרחב.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן