האם HbA1C הוא פקטור פרוגנוסטי לדימום הקשור לטיפול טרומבוליזה בשבץ?

הדגמה ש-HbA1C (glycosylated haemoglobin A) הוא פרדיקטור של ICH (דימום תוך מוחי) אחרי טיפול טרומבוליזה בחולים עם אוטם MCA (Middle cerebral artery) אקוטי יכול לשפר את כוח הניבוי על פי מחקר, שהוצג ב-ESC (15th European Stroke Conference).

למרות האישור של טיפול טרומבוליזה IV עם rtPA (tissue plasminogen activator) בתוך 3 שעות לאחר שבץ, הסיכון ל-ICH הוא הפקטור הכי קריטי, שמעכב את האישור של טיפול זה. נזק אקוטי וכרוני לכלי דם המיקרו-וסקולרים מעלים את הסיכון לדימום לאחר טיפול ב-rtPA בנוסף לגורמי הסיכון החשובים של יתר לחץ דם עורקי לטווח ארוך ורמות גלוקוז גבוהות כרונית בחולי סוכרת.

החוקרים שאלו את עצמם, מדוע רמות גבוהות של גלוקוז בדם צריכות להיות פרדיקטור ל-ICH לאחר טרומבוליזה. באותו הזמן, HbA1C כבר סומן כמרקר לרמות גלוקוז גבוהות לטווח ארוך ונזק מיקרו-וסקולרי.

במחשבה זו, הם חקרו פרוספקטיבית ואספו מידע קליני, ביוכימי ומידע מהדמיה נוירולוגית מ-400 חולים עם שבץ איסכמי אקוטי, שטופלו ב-rtPA בין מארס 1998 לאוקטובר 2005.

מאפייני החולים כללו : גיל ממוצע של 69.0 (טווח בין 19-94 שנה), מין נקבה בכ -40% מהמשתתפים, זמן ממוצע עד לתחילת טיפול של 169.1 דקות, נקודת התחלה של NIHSS (median National Institute of Health Stroke Scale) של 13 (טווח של 2-28), רמת גלוקוז ממוצעת בנקודת ההתחלה של 131.2 mg/dl ורמת HbA1C ממוצעת של 6.1%.

האטיולוגיות לשבץ נעו בין אטרו-טרומבוטי 17%, קרדיואמבולי -52.3%, לקונרי 2.3%, אחר 4.5% ובלתי ניתן לסיווג 24.0%.

מאפייני החולים המלאים הללו נותחו על פי תתי קבוצות הבאים : חולים ללא ICH (n =233; 74.2%) וכאלה עם ICH (n = 81; 25.8%), חולים ללא sICH (n = 375; 93.8%) וכאלה עם sICH  (n = 25; 6.3%), חולים עם favourable modified Rankin Scale (mRS </=1; n = 152; 38.0%) וכאלה עם unfavourable mRS ((>1; n = 248; 62.0%, חולים עם independent mRS ((</=2; n = 203; 50.8% וכאלה עם dependent mRS ((>2; n = 197; 49.2%) ,חולים שמתו אחרי 90 יום (n = 65; 16.3%) וכאלה שחיו לאחר 90 יום (n = 335; 83.7%).

עבור דימום כלשהוא ו-sICH הפרדיקטורים היו בהתאמה : גיל (P =.004; P =.041), מין נקבה (P =.003; P =.001), NIHSS בנקודת ההתחלה (P =.004; P =.048) ורמת HbA1C (P =.031; P =.028), בעוד שרמת גלוקוז הייתה משמעותית רק עבור כל דימום (P =.008).

עבור תופעות קליניות לא רצויות (unfavourable; dependent) הקשרים שנצפו היו : גיל (P <.001; P <.001), מין נקבה (P =.036; P =.011), NIHSS בנקודת ההתחלה (P <.001; P <.001) ורמת גלוקוז בנקודת ההתחלה (P =.148; P =.001). בדומה לכך, כל אלה היו פרדיקטורים למוות לאחר 90 יום (P <.001; P =.008; P <.001; P =.002 בהתאמה) בנוסף לרמות HbA1C (P <.001). דימום כלשהוא ו-sICH גם נמצאו קשורים משמעותית עם תופעות קליניות ומוות לאחר 90 יום (P </=.001).

ברמה של רב משתנים, הפרדיקטור הבלתי תלוי המשמעותי היחיד של דימום כלשהוא היה NIHSS בנקודת ההתחלה (OR, 1.070, רווח בר סמך 95%, 1.003-1.142, P =.041) ,אף אחד מהמשתנים הנ”ל לא נמצא כפרדיקטור בלתי תלוי ל-sICH.

למרות זאת, החוקרים הדגישו ש-HbA1C הראה טרנד כלפי סטטוס של פרדיקטור בלתי תלוי עבור sICH (OR, 1.537; 95% CI, 0.943-2.506; P =.085).

בדומה לכך, ניתוח רב משתנים הראה שעבור תופעות favourable ו-independent הפרדיקטורים השליליים היו גיל מבוגר (OR, 0.966; 95% CI, 0.940-0.992; P =.011; OR, 0.936; 95% CI, 0.905-0.968; P <.001), NIHSS בנקודת ההתחלה (OR, 0.819; 95% CI, 0.762-0.881; P <.001; OR, 0.773; 95% CI, 0.711-0.840; P <.001) עם רמת גלוקוז, שנשארת הפרדיקטור עבור האחרון (OR, 0.980; 95% CI, 0.968-0.992; P =.001). גיל ומין גם נשארו פרדיקטורים עבור מוות לאחר 90 יום (OR, 1.117; 95% CI, 1.044-1.195; P =.001; OR, 1.158; 95% CI, 1.047-1.282; P =.004) ביחד עם sICH (OR, 18.956; 95% CI, 4.002- 89.788; P <.001).

בבסיס האנליזה החוקרים מצאו, ש-HbA1C הוא פרדיקטור עבור דימום וטרומבוליזה, אך לא רמת הסוכר ברגע בו הם הגיעו למיון, למרות שרמת הגלוקוז בדם היא פרדיקטור טוב עבור תוצאות לאחר שלושה חודשים בעוד ש-HbA1C אינו.

מחקרים קלינים קודמים, שהציעו שהיפרגליקמיה היא פרדיקטור עבור טרנספורמציה המורגית יכולים להיות נכונים ברמת ניתוח חד משתנים כאשר HbA1C אינו נלקח בחשבון, דבר המצביע על כך ש-HbA1C יכול לייצג פרמטר סיקור הרבה יותר טוב עבור הסיכון ל-ICH לאחר טרומבוליזה.

זיהוי החולים הנמצאים בסיכון גבוה לסיבוכי דימום הוא המפתח בשיפור בחירת החולים ובבטיחות טיפול הטרומבוליזה, עתה יש צורך להערכה נוספת של כוח הניבוי של HbA1C במחקר פרוספקטיבי. באותו זמן, מידע זה מצביע על כך שבעוד שרמת גלוקוז בדם היא פרדיקטור חזק לתוצאות שלאחר טרומבוליזה, היא בלתי תלויה בעליה בסיכוי לדימום.

לידיעה ב-Doctor’s Guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן