טיפול במניעת אנדרוגן (ADT), כאשר ניתן כטיפול יחיד עבור סרטן ערמונית המרוכז במקום מסוים, עשוי לרסן את המחלה ברוב המטופלים.

עם זאת, כפי שמציין המחבר הראשי, דרושים מחקרים נוספים שיבהירו את תופעות הלוואי בו וכיצד הוא מתקדם לעומת הטיפול הסטנדרטי.

באופן רגיל, ADT ניתן למטופלים עם סרטן ערמונית בשלב מתקדם, אך בשנים האחרונות יש מגמה מתגברת להשתמש בו כמונו-תרפיה עבור מחלה קלינית המרוכזת במקום אחד.

עדיין, תוצאותיו של ADT כמונו-תרפיה ותכונות המטופלים המתאימים לקבלו אינם ידועים.

ע”מ לחקור יותר את הסוגיה, בוצעה אנאליזת נתונים מ- 7045 גברים.

המחקר התרכז ב- 993 מטופלים (14.1%) עם מחלה קלינית המרוכזת במקום מסוים שקיבלו ADT ראשוני כטיפול יחיד.

בהשוואה למטופלים שקיבלו את הטיפול הסטנדרטי (כריתת הערמונית או רדיותרפיה), אלה שטופלו ב- ADT היו מבוגרים יותר, משכילים פחות, בעלי הכנסה ממוצעת נמוכה יותר, בעלי סיכוי גבוה יותר להיות בעלי ביטוח רפואי מסוג Medicare ובעלי סיכויים גבוהים יותר לתחלואות.

הסוג הנפוץ ביותר של ADT היה מונו-תרפיה ב- luteinizing hormone-releasing hormone (LHRH), אשר בוצע ב- 48.6% מהמטופלים.

סוג הטיפול הנפוץ לאחריו, אשר בוצע ב- 38.8% מהמטופלים, היה שילוב של אגוניסט ל- LHRH וגורם אנטי-אנדרוגני.

לאחר 5 שנות מעקב, 67.3% מהמטופלים עדיין טופלו ב- ADT.

13.8% עברו לטיפול מוחלט יותר, כגון ניתוח כריתת ערמונית רדיקאלי או טיפול בקרינה.

3.9% קיבלו טיפול מקו שני.

4.1% מתו מסרטן הערמונית ו- 19% מתו כתוצאה מסיבות אחרות.

העובדה שרק 4.1% מהמטופלים מתו כתוצאה מסרטן הערמונית מרמזת ש- ADT כמונו-תרפיה היה יעיל בריסון המחלה.

התוצאות הספציפיות עבור סרטן עם ADT ראשוני היו טובות, אך כפי שצוין יש צורך לענות על שאלות כגון האם למטופלים יש צורך בסוג כזה של טיפול ומהן תופעות הלוואי?

בנוסף, יש לשקול את עלותו של טיפול כזה לעומת הטיפול הסטנדרטי.

לדיווח במדסקייפ

Cancer 2006;106:1708-1714