תוצאות בקרב ילודים במועד שנמדדו בסרום שלהם רמות בילירובין כלליות של 25mg/dL ומעלה/מאת ד”ר ברזילי, עורך נאונטולוגיה

מחקר שפורסם לאחרונה בוחן את הסיכונים הנוירו-התפתחותיים הקשורים לרמות גבוהות של בילירובין בסרום בילודים, שטרם הוגדרו היטב עד כה.

במחקר זה נכללו 140 ילודים שנמדדו בהם רמות בילירובין של 25mg/dL ומעלה בסרום (428µmol לליטר)ו-419 נבדקי ביקורת שנבחרו באקראי מתוך קבוצה קוהורטית של 106,627 ילודים שנולדו במועד הצפוי או במועד סמוך לו בין השנים 1995-1998.

מידע אודות התוצאות נאסף מתוך הרישומים האלקטרוניים, באמצעות ראיונות, תגובות לשאלונים, והערכות נוירו-התפתחותיות שנערכו באופן סמוי.

רמות השיא של הבילירובין נעו בין 25-19.9mg/dL (שהם 511µmol לליטר) ב-130 מהילודים שסבלו מהיפר-בילירובינמיה ועמדו על ערך של 30mg/dL (שהם 513µmol לליטר) ומעלה ב-10 ילודים.

הטיפול שניתן כלל פוטו-תרפיה ב-136 מקרים ועירויים ב-5 מקרים. מידע שנאסף במהלך מעקב עד לגיל שנתיים לפחות התקבל עבור 132 (94%) מהנבדקים שסבלו מבילירובנמיה ועבור 372 (89%) מנבדקי הביקורת והוא כלל תוצאות הערכה רשמית מגיל 5.1±0.12 שנים עבור 82 (59%) מהילדים ו-168 (40%) מהילדים בשתי הקבוצות, בהתאמה.

לא דווח על מקרים של kernicterus, ולא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בדירוגי הבדיקות הקוגנטיביות, הגלמיות או המותאמות, בין שתי קבוצות הנבדקים. לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית מבחינת שיעור המקרים של ילדים שהופיע בהם ממצא נוירולוגי שאיננו תקין בבדיקה הפיזית או הילדים בעלי אבחנה מתועדת של אי-תקינות נוירולוגית.

ב-14 (17%) מהילדים שסבלו מהיפר-בילירובינמיה הופיע ממצא שנוי במחלוקת או בלתי תקין בבדיקה הנוירולוגית, בהשוואה ל-48 (29%) מבנבדקי הביקורת (ערך P=0.05; ערך OR מותאם של 0.47; עם 95%CI, 0.23-0.98; ערך P=0.04).

גם שכיחויות המקרים של חשש בקרב ההורים או של בעיות התנהגותיות לא נבדלו באופן מובהק סטטיסטית בין שתי הקבוצות. בקרב נבדקי קבוצת ההיפר-בילירובינמיה, באלה שהתקבלה בהם תוצאה חיובית בבדיקת ה- antiglobulinהופיעו הדרוגים הנמוכים ביותר בבדיקות הקוגנטיביות, אך לא נמצאו בהם שיעורים גבוהים יותר של בעיות נוירולוגיות או התנהגותיות.

החוקרים מסיקים כי במתן טיפול באמצעות פוטו-תרפיה או עירויי, רמות בילירובין כלליות בסרום, המצויות בטווח שנבדק במחקר זה, לא נקשרו לתוצאות נוירו-התפתחותיות שליליות בילודים שנולדו במועד הצפוי או במועד סמוך לו.

הערות עורך:

מחקר זה מוסיף לעדויות כי בילודים במועד או קרוב לו אין סכנה ברמות בילירובין גבוהות אפילו עד 30 מ”ג לד”ל. נראה לי שהשאלה בילודים בריאים איננה מה רמת הבילירובין אלא האם הילוד בריא או לא. במידה והילוד בריא אין סכנה ברמות גבוהות של בילירובין ואילו במידה והוא חולה אזי יש להזהר מאחר ואז ה- BBB נפרץ.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן