האם Ultrasonography ו-MRI מספקים הדמיית RA טובה יותר ? (מתוך Annals of the Rheumatic Diseases)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת מאי של Annals of the Rheumatic Diseases, עולה כי בדיקות Ultrasonography ו-MRI (magnetic resonance imaging) טובות יותר מרדיוגרפיה שגרתית באבחון ארוזיות במפרקים ונסיגה של סינוביטיס בחולים עם RA (rheumatoid arthritis).

לרדיוגרפיה שגרתית יש תפקיד בזיהוי נזק מפרקי פרוגרסיבי ב-RA, אך מעט ידוע על היכולת של בדיקות ultrasonography ו-MRI בהשוואה לרדיוגרפיה, באבחון וניטור התקדמות מחלת מפרקים בטווח הארוך.

המחקר ארוך הטווח השווה בין רדיוגרפיה שגרתית, ultrasonography ו-MRI באבחון של ארוזיות בעצמות וסינוביטיס במפרקי האצבעות של 16 חולי RA.

בכלליות, החולים חוו שיפור קליני משמעותי במהלך תקופת המחקר של 7 שנים. הייתה ירידה בנפיחות וברגישות של המפרקים, וכמו כן הייתה ירידה במדדי הדלקת בסרום.

בדיקות Ultrasonography ו-MRI הראו ירידה משמעותית בסינוביטיס, אך כל שלושת טכניקות ההדמיה הראו עליה במספר של מפרקים עם ארוזיות.

ארוזיות נצפו במהלך תקופת המחקר ב-9 מתוך 96 מפרקים באמצעות Ultrasonography, וב-34 מפרקים באמצעות MRI . רדיוגרפיה שגרתית אבחנה ארוזיות ב-4 מתוך 16 חולים בנקודת ההתחלה, וב-10 מתוך 12 חולים (25 מתוך 96 מפרקים) לאחר 7 שנים.

2 מתוך 9 הארוזיות, שנצפו על ידי Ultrasonography ו-14 מתוך 34 הארוזיות שנצפו על ידי MRI בנקודת ההתחלה, אובחנו על ידי רדיוגרפיה שגרתית במהלך המעקב.

בדיקת Ultrasonography הייתה טובה יותר מ-MRI באבחון הצטברויות נוזל מאוד קטנות, בעיקר במפרקי PIP (proximal interphalangeal). בעוד שבדיקתMRI הייתה יותר טובה מ- Ultrasonography באבחון ארוזיות במפרקי MCP (metacarpophalangeal).

לשתי הטכניקות יש יתרונות וחסרונות, אבל בגלל שקל לבצע Ultrasonography ובגלל שעלות הדמיה זו נמוכה, בעוד ש-MRI יקר, החוקרים ממליצים על Ultrasonography לשם הערכה מהירה של מעקב אחרי התקדמות המחלה.

Ann Rheum Dis 2006;65:595-600

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן