טיפול בפעילות יתר של שלפוחית השתן באמצעות גירוי עצבי חייב להיות ממושך (BJU Int)

ממצאיו של מחקר קליני קטן שפורסם לאחרונה מעידים כי טיפול באמצעות גירוי עצבי של ה-tibia דרך העור (Percutaneous tibial nerve stimulation או PTNS) חייב להיות ממשוך על-מנת לשמר את הבקרה על סינדרום פעילות יתר עיקשת של שלפוחית השתן.

החוקרים מציינים כי לא קיים מידע אודות השפעות הפסקת הטיפול בחולים הסובלים מסימפטומים עיקשים של פעילות יתר של השלפוחית ולא ידוע האם ה-PTNS עדיין יעיל לאחר תקופות של הפסקה בטיפול.

בכדי לחקור את הנושא, החוקרים עקבו אחר 11 חולים שטופלו בהצלחה באמצעות PTNS לאחר שנכשלו בהם כמה טיפולים אחרים. כל הנבדקים הפסיקו בטיפולי ה-PTNS לאחר 6 שבועות, אז חוו 7 מהחולים עליה בשיעור של 50% ומעלה באפיזודות של אי-השליטה של ריקון השלפוחית.

כל החולים דיווחו על החמרה סובייקטיבית בסימפטומים, ונמצאה הרעה בנפח הריקון הממוצע, מצב הנוקטוריה, מספר אפיזודות אי-השליטה, ואיכות החיים של כל החולים.

לאחר החזרת ה-PTNS הופיעה ב-9 מהחולים הפחתה בשיעור של 50% ומעלה באפיזודות אי-השליטה או ריקון השלפוחית. 2 מהחולים לא הגיבו להפסקת הטיפול או להחזרתו.

החוקרים מסבירים כי לתוצאות השלחות נוספות, פרט לחשיבות ההמשך בטיפול לצורך שמירה על התוצאות הקליניות הרצויות. הם מציינים כי חולים המקבלים טיפול זה צריכים להגיע לבית החולים 20-30 פעמים בשנה, דבר המעמיד עומס רב על נותני הטיפול ועל מתקני בית החולים.

הם מסכמים כי כיום מנסים לפתח מתקן מושתל המאפשר לחולה ליצור את הגירוי בעצמו בבית, בתדירות הדרושה, דבר שיפחית מהעומס על הרופאים והמוסדות הרפואיים.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן