מחקר חדש מצא כי טיפול אנטי-אריתמי פרופילקטי בפרפור פרוזדורים (AF) מעלה את שיעורי ההצלחה של היפוך לבבי בהשגת ושמירה על קצב סינוס. נראה כי Amiodarone יעיל יותר מ-Sotalol לטיפול אחזקה ארוך טווח של קצב סינוס.
החוקרים חילקו 311 חולי AF שתוכננו לעבור טיפול בהיפוך קצב לאחת משלוש קבוצות Sotalol, Amiodarone, או העדר טיפול אנטי-אריתמי, לפני ואחררי היפוך לבבי.
ב-26% מהחולים נרשם היפוך לבבי פרמקולוגי, לפני היפוך חשמלי, ב-26% ממטופלי Amiodarone ו-19% ממטופלי Sotalol.
ב-92% מהמקרים של היפוך לבבי בזרם ישיר הושג קצב סינוס, 81% מהמטופלים בקבוצת Amiodarone ו-74% מאלו שלא קיבלו טיפול אנטי-אריתמי.
לאחר תקופת מעקב של 6 חודשים, נשמר קצב סינוס ב-63% ממטופלי Amiodarone, ב-39% מהמטופלים בקבוצת Sotalol וב-16% מהמטופלים שאינם מקבלים טיפול אנטי-אריתמי.
שני הטיפולים האנטי-אריתמיים נסבלו היטב בתקופת המחקר האחרון, אך החוקרים מצינים כיש עוד לבחון טיפול ארוך יותר עם תרופות להפרעות קצב, כמו גם טיפול ארוך טווח בתרופות אנטי-אריתמיות, מאחר שיש עדויות שיכולה להתפתח טוקסיות עם הזן.
Am Heart J 2006;151:863.e1-863.e6.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!