ממחקר חדש עולה כי הגדלת גודל התמונה במהלך שקיפות עורפית (Nuchal Translucency) מקטינה את הרגישות לזיהוי תסמונת דאון. לאור הממצאים נראה שיש מקום להקשיח את הקריטריונים לביצוע הבדיקה, כדי להימנע מפירוש שגוי של התוצאות, שיביאו לירידה ברגישות הבדיקה.
החוקרים בדקו אם הגדלת גודל תמונת העובר בזמן שקיפות עורפית (NT) מ-100% ל-200%, המקטינה את המדידה האבסולוטית של NT, משנה את הערכת הסיכון לתסמונת דאון.
נמצא קשר בין הגדלת גודל התמונה מ-100% ל-200% ובין ירידה של 8% בחציון מדדי NT, מ-1.3 מ”מ ל-1.2 מ”מ. בהשוואה למדידות NT בגודל תמונה של 100%, גודל תמונה של 200% הביא לירידה במדדי NT ב-81% מהמקרים, לא גרם כלל לשינוי ב-16% מהמקרים והביא לעליה ב-3%.
עם שינוי גודל התמונה מ-100% ל-200%, נרשמה ירידה בשיעורי התוצאות החיוביות הקשורות בגיל, מ-5.1% ל-2.3%.
לסיכום, ההבדל הממוצע של 8% במדדי NT הביא לירידה של 55% בשיעור התוצאות החיוביות בבדיקות שהושגו באמצעות הדמיה בהגדלה של 200%, בהשוואה להגדלה של 100%. להבדל כזה חשיבות קלינית רבה כאשר משתמשים בעובי NT ככלי סקירה לתסמונת דאון בעובר.
למרות שעדיין אין תוכניות למחקרים נוספים, החוקרים מאמינים כי באמצעות מעקב אחר שכיחות תסמונת דאון במשתתפי המחקר, ניתן לראות אם בסופו של דבר יש השפעה כלשהי של שיעור הגדלת התמונה על רגישות מדדי NT.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!