ממחקר חדש עולה כי טיפול אורלי ב-Rapamycin למשך 14 ימים לאחר השתלת סטנט מתכתי, מסייע במניעת היצרות חוזרת.
ממצאים ממחקרים תצפיתיים קטנים קודמים מצאו כי Rapamycin במתן דרך הפה מקטין את שיעורי ההיצרות החוזרת לאחר הצבת תומכן, אך לא היו נתונים ממחקרים רדנומליים.
במחקר Prospective, Randomized Oral Rapamycin (ORAR II) שנערך בארגנטינה, החוקרים העריכו את התוצאות ב-100 משתתפים שעברו השתלת תומכן מתכתי וחולקו לטיפול אורלי ב- Rapamycin או העדר טיפול, למשך 14 ימים. קבוצת הטיפול טופלה גם ב-Dilitazem כדי להעלות את רמות Rapamycin בדם.
בהשוואה להעדר טיפול, טיפול ב- Rapamycinהביא לירידה של 72% בשיעורי In-Segment Binary Restenosis וירידה של 65% בשיעורי In-Stent Binary Restenosis לאחר 9 חודשי מעקב. בנוסף, Rapamycin הביא לירידה של 43% באובדן המאוחר (In-segment late loss). כל השינויים הללו היו בעלי משמעות סטטיסטית.
לאחר שנת מעקב אחת, שיעורי TVR (Target Vessel Revascularization) עמדו על 8.3% בקרב מטופלי Rapamycin, לעומת 38% בקבוצת הביקורת (P<0.001). הבדלים דומים לטובת Rapamycin זוהו עבור מדדי Target Lesion Revascularization ועבור תופועת לוואי קרדיווסקולריות מג’וריות.
טיפול ב-Rapamycin הביא לירידה משמעותית בפמרטרים אנגיוגרפיים וקליניים של היצרות חוזרת, עובדה הרומזת כי טיפול זה עשוי להיות אלטרנטיבה טובה מבחינת יחסי עלות-תועלת לטיפול בתומכנים משחררי-תרופה בקבוצות חולים מסוימות, דוגמאת חולים בעלי סיכון בינוני להיצרות חוזרת, עם כלי דם גדול מ-2.5 מ”מ, ללא סכרת, שאינם מתאימים לטיפול ארוך טווח בנוגדי-טסיות.
J Am Coll Cardiol 2006;47:1522-1529.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!