האם הדמיית המוח מנבאת הצלחה טיפולית בסובלים מדיכאון? (מתוך American Journal of Psychiatry)

ממחקר שנערך לאחרונה, עולה כי MRI תפקודי (Functional MRI) יכול לשמש בכדי לחזות איזה מהמטופלים הסובלים מדיכאון חד קוטבי יגיבו לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). המחקר פורסם בכתב העת האמריקאי לפסיכיאטריה (American Journal of Psychiatry).

בראיון שנערך עימו לאחרונה, מסר אחד החוקרים כי על פי בדיקת תפקוד המוח לפני הטיפול, ניתן יהיה לתת טיפול קוגניטיבי רק למטופלים אשר להם סיכוי גבוה להגיב לטיפול זה, ובכך להקטין את העומס הטיפולי.  

החוקרים ביצעוMRI תפקודי ב-14 חולי דיכאון, שאינם מטופלים תרופתית,  וב-21 אנשים שלא סבלו מימיהם מדיכאון, ששימשו להשוואה. הבדיקה נעשתה במהלך ביצוע משימה הרגישה לעיבוד מידע רגשי מתמשך. החוקרים חזרו על הבדיקה בחולי הדיכאון גם לאחר 16 מפגשים של CBT.

החוקרים מצאו, כי תגובתיות נמוכה מתמשכת למילים שליליות ב- subgenual cingulate cortex היתה קשורה בצורה חזקה לירידה בדיכאון לאחר CBT. תגובתיות גבוהה מתמשכת למילים שליליות באזור ה- right amygdalaהיתה קשורה אף היא בתגובה טובה יותר לטיפול.

בראיון הוסיף החוקר ואמר, כי דיכאון מערב לעיתים קרובות עלייה בתגובות האוטומטיות למצבים רגשיים, וירידה ברגולציית תגובות רגשיות. לדבריו, מחקר זה מצביע על כך שטיפול קוגניטיבי, אשר עוזר לאנשים להגיב בצורה שונה למצבים רגשיים ולמחשבות, עשוי להיות יעיל במיוחד באנשים הסובלים מדיכאון אשר מוחם מתאים למאפיינים אלה.

החוקר סיכם באומרו, כי צוות החוקרים מנהל כעת מחקר גדול יותר כדי לבדוק האם אותם מנגנונים שמנבאים תגובה ל-CBT משתנים בעת התאוששות. בנוסף, הוא ציין כי צוות החוקרים מצפה לבצע מחקרים דומים במטופלים המקבלים תרופות.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

Am J Psychiatry 2006;163:735-738

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן