הרפואה בראי ההיסטוריה: ספרי הרפואה של הרמב”ם / פרופ’ פריאר

הרמב”ם כתב מספר ספרי רפואה,מהם ספרים ללימוד המקצועומהם ספרים שהוזמנו להדריך את מעסיקיו. ספרי הלימוד הם פרקי משה, ספר קיצורי גאלינוס והפרוש לפירקי אבוקרט. ספר קיצורי גאלינוס והפירוש על ספרי אבוקרט לא יצאו לאור בשפה העברית. ד”ר סימון מונטנר, שחקר את עבודתו הרפואית של הרמב”ם, מעלה את הסברה כי הרמב”ם ביקר בבית החולים “נאזירי” שנוסד על ידי צלח אל-דין בשנת 1181בקהיר. שם, לדעת ד”ר מונטנר, הרמב”ם הרצה בפני חבר רופאים. הרמב”ם עצמו מציין בהקדמתו לפרקי משה, “ואלו הפרקים אמנם בחרתים לעצמי כמזכרת, וכן יקבל תועלת מהם כל מי שהוא כמוני, או פחות ממני, בידיעה.”  במילים אחרות הרמב”ם לתועלתו סיכם את הידע שלו בספרי רפואה, והמליץ אותם גם לאחרים. הוא מוסיף” ולא שיקבל תועלת מי שהוא במדרגת גאלינוס או קרוב ממנו”.  כלומר הרמב”ם בצניעותו מציין שיש  רופאים בעלי ידיעות נרחבות משלו ואין הם זקוקים לעיון בספרים אלה.

בהקדמה לפרקי משה, הרמב”ם מסביר כיצד ארגן את  החומר בספרו. הרמב”ם נעזר בשיטה בה השתמשו קודמיו, החל מאבוקרט היפוקרטס. המידע מאורגן בפרקים, וכל פרק או אפוריזם  מורכב ממספר שורות המתמקדות בנושא מסוים.  לדעת הרמב”ם שיטת למידה זו מקלה על הבנת החומר. שיטה זו הייתה מקובלת בימי  הרמב”ם וכך נכתבו גם  ספרי רפואה של ראזי, של אלסוסי, ושל מאסויה.

מאמר, בספרי הרמב”ם מורכב ממספר פרקים. המאמר הראשון בפרקי משה, דן בענייני אנטומיה, ומדגים יפה את ידיעותיהם של הרופאים בתפקידי העצבים והשרירים. לפני שאצטט יש להסביר – המילה “עצל” משמעותה שריר.

“העצב אשר יבא לעצל “קובע הרמב”ם “בכח החוש והתנועה, מן המוח וחוט השדרה מתחבר בכל עצל. “מזה אפשר להבין שהרמב”ם והרופאים בני תקופתו, ידעו כי השריר מופעל על ידי עצב ומקור הגירוי העצבי במוח או בחוט השדרה. וכן ידעו שיש עצבים מוטורים ועצבים סנסוריים.

           

לגבי מחזור הדם הרמב”ם כותב “העורקים הדופקים  ובלתי דופקים בכל הגוף מתחברים באיברים….ותמצא העורק הבלתי דופק לעולם מונח על העורק הדופק, לבד במוח לבדו, כי העורקים הדופקים עולים אליו מלמטה בשביל קלות תנועת הרוח למעלה, והעורקים הבלתי דופקים יורדים אל המוח מעליוני המוח, כדי שתקל הזלת המזון אל המוח.”

מפיסקא זאת  אפשר ללמוד מספר עובדות:-  הרמב”ם והרופאים בני זמנו, הבדילו בין עורקים לבין ורידים. על אף שמחזור הדם טרם היה ידוע  ולא הובן עד ש   William Harvey תיאר אותו 600 שנה  מאוחר יותר. הרמב”ם כן הבין כי העורקים מגיעים לרקמות ומספקים להם מזון. הוא מתאר גם את היחס של ורידים לעורקים בגוף. אך  נעלם מעיניו ומעיני עמיתיו  שהעורקים מתפצלים לעורקיקים, ואלה לנימים ובסופו של דבר כלי הדם הקטנים האלה מתחברים בחזרה לורידים.

בספר פרקי משה 25 מאמרים, וכל מאמר מכיל מספר פרקים. המאמר ה 25 מכיל 62 פרקים. מאמר זה כולו מוקדש לנושא אחד, והוא הסטירות הפנימיות בכתבי גאלנוס. מצד אחד הרמב”ם מעריך את גאלנוס כרופא, אך אין זה מונע ממנו למנות מספר טעויות המופיעות בכתביו.  סגנונו  המנוכר של גאלנוס לא מצא כן  בעיני הרמב”ם ואילו ספריו של אבוקרט ובית ספרו נכתבו בסגנון בהיר יותר וללא סטירות.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן