מחלוקת באשר לקשר בין חיסונים ואוטיזם

לאחרונה צצה מחלוקת באשר לקשר בין חיסונים מכילי כספית ואוטיזם, לאחר שקבוצת פעילים החלה בקמפיין האשמה כנגד סוכנויות הבריאות הפדרליות וחוקרים ששינו לטענתם את הממצאים המדעיים באשר לקשר בין השניים.

הורים לילדים אוטיסטים האשימו זמן רב את החיסונים המכילים תימרוסל בעליה מדאיגה של המחלה. סדרת מחקרים של Institute of Medicine (IOM) שהסתיימה בשנת 2004 הגיעה למסקנה כי אין כל עדות לקשר בין חיסונים ובין מחלות נוירולוגיות, כולל אוטיזם.

אך השבוע הקבוצות יצאו בקמפיין לפרסם תעתיקים ומכתבים שלטענתם מכוונים למאמצים של CDC במטרה להתאים את המסקנות של IOM באשר לבטיחות חיסונים מכילי תימרוסל. הקבוצות מאשימות את CDC בניסיון להגן על משטרי החיסונים לילדים הקיימים זה זמן רב.

סגן נשיא Advocated for Children’s Health Affected by Mercury טוען כי במהלך הרצון להגן על תכנית החיסונים, שכחו את בטיחות הילדים. לטענתו נמשכת מגמת ההתנהגות וההכחשה שתימרוסל יכול לגרום נזק כלשהו.

משנת 2002 לא נכלל תימרוסל בחיסונים בארה”ב, בעיקר בשל הרצון להגביל את החשיפה לכספית של ילודים. אך הורים טוענים כי מיליוני חשיפות לפני כן הביאו לעליה חדה במספר מקרי אוטיזם משנות השמונים.

ב-CDC סיכמו בשנת 2001 עם IOM לערוך סדרת בדיקות באשר לקשר האפשרי בין חיסונים ומגוון בעיות בריאותיות. ועדת מומחים חיצונית של IOM  לא מצאה כל קשר וסיכמה כי ההסבר הביולוגי המוצע לקשר בין אוטיזם וכספית היה תיאורטי בלבד.

הפעילים פירסמו תעתיקים של שיחות בדלתיים סגורות בשנת 2001 שלטענתם מראות כי הועדה התאימה את התוצאות בכדי לענות על רצונות CDC במטרה להמעיט בערכו של הקשר בין תימרוסל ואוטיזם. בתעתיקים נכתב בין היתר כי לעולם לא ניתן יהיה לשלול אוטיזם כתופעת לוואי של הטיפול. הפעילים טוענים כי התעתיקים מראים כי CDC כיוונו את חברי הועדה למצוא את מה שהם רצו למצוא, כלומר העדר קשר בין חיסון ואוטיזם.

חברי הועדה אישרו כי התעתיקים נכונים ומדויקים, אך טענו שאין כל מקום להאשמת כנגד השפעות מומחי CDC על IOM או כי הועידה הגיעה למסקנות לפני הסקירה. יו”ר הועדה טענה כי הערותיה משקפות את הויכוח באשר לשאלה אם הועידה תבחן את השפעות החיסונים בפרטים או לאורך אוכלוסיה, ולא מה משמעות כל ממצא ספציפי.

השיחה נערכה בסוף שנת 2001, לפני הדו”ח הסופי של הועידה בשנת 2004 באשר לקשר בין חיסונים ואוטיזם. בשנת 2001 חברי הועדה לא ידעו שהם עתידים לבחון את נושא האוטזים בשנית ולא הולם להשתמש באלו כעדויות לנעשה בשנת 2004.

יו”ר הועדה הוסיפה כי חברי הועידה נבחרו ספציפית בשל העדר התלות שלהם והעדר הקשר בין יצרני החיסונים ו-CDC.

קבוצות ההורים טוענות כי מומחי CDC עבדו כדי להניא את מדעני הסוכנות מלבחון לעומק את הקשר בין תימרוסל ואוטיזם. הם טוענים כי מומחי CDC צימצמו את רוחב הדו”ח של IOM לכלול מגוון מחקרים, כאשר ברובם השתתפה הסוכנות בין אם במימון או בתיכנון. מחקרים אלו מראים עדויות מעטות לקשר בין חיסון ואוטיזם.

דובר CDC טען כי הסוכנות היתה מאוד שקופה באשר למחקרים הנערכים בנוגע לקשר בין אוטיזם והחיסון וכי המכתבים הוצאו מהקשרם. הוא טען שהסוכנות שומרת היטב על האמינות המדעית שלה ובשום פנים ואופן לא ניסתה להשפיע על מומחי IOM.

לדבריו, מומחי CDC עומדים מאחורי ההגיון שהוביל אותם עד כה, והם בהחלט יעשו עוד יותר בעתיד. פרופ’ קופר, מומחה לרפואת ילדים, טען בראיון כי חלק מהמכתבים והתעתיקים גרמו למעט חרדה מאחר שהם עשוים להאיץ את הפחד בקרב הורים באשר לבטיחות החיסונים ואת המוטיבציה של הרופאים.

עדיין, ד”ר קופר טוען כי הוא מכיר את יו”ר הועדה יותר מ-20 שנה, ולדבריו האשמות בהטיה המכוונות כנגדה או כנגד חברי ועדת IOM הן הבלים, נוראיות, גסות. לדבריו, לא ניתן היה לבחור קבוצת אנשים טובה יותר.

הפעילים טענו שהם ימשיכו לדחוף את חוקרי הקונגרס לבחון כיצד IOM ערכו את המחקרים, ואם הם הושפעו מ-CDC. הם מאמינים שמדובר בנושא רציני שחייב להיבדק.

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

בעניין זה נרצה להפנות אתכם לראיון שקיימנו במסגרת הג’ורנאל קלאב עם פרופ’ ירמיה ואשר בין היתר עסק בקשר האפשרי בין חיסונים לאוטיזם – לחץ כאן לראיון

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן