כדאי לדאוג לתיקון מוקדם של אי-יציבות צווארית בחולים הסובלים מדלקת מפרקים שגרונית (J Rheumatol)

רופאים מפינלנד ממליצים כי חולים הסובלים מדלקת מפרקים שגרונית (RA) המפתחים atlantoaxial subluxation (או AAS) יעברו ניתוח לייצוב עמוד השדרה הצווארי לפני שאי-היציבות הצווארית הופכת למסובכת יותר ולפני התפתחות תופעות רב-איבריות חמורות יותר של המחלה.

החוקרים מציינים כי חולים הסובלים מ-AAS מסוג מורכב יותר עלולים לסבול מסממנים חמורים יותר של RA באופן כללי, דבר המקשה על אינטובציה ומפחית את הקיבולת התפקודית שלהם, דבר ההופך אותם פגיעים יותר לסיבוכים של המחלה.

החוקרים כותבים כי AAS קשור לעליה בתמותה בחולי RA ועלול לגרום כאבים בצוואר, אי-יציבות צווארית, מיאלופתיה, ולשלב מעורבות של עצב קרניאלי וסימפטומים ורטברו-בזילאריים. אולם, הם מציינים כי ישנם מחקרים המעידים על השפעה ארוכת טווח של ניתוח בעמוד השדרה הצווארי בחולי RA.

החוקרים ביצעו הערכה רטרוספקטיבית של התוצאות בקרב 86 חולי RA (גיל ממוצע של 61.8 שנים, משך מחלה ממוצע של 23.6 שנים) שעברו ניתוח בעמוד השדרה הצווארי בין השנים 1998-1994. 12 מהחולים עברו ניתוח נוסף בשל subluxation חוזר.

שני-שלישים מתוך 66 החולים שניתן היה לקבוע בהם את התוצאה התיפקודית, דיווחו על הקלה או הפחתה ברמת הכאבים ושיפור בקיבולת התיפקודית. ליקויים נוירולוגיים נפתרו ב-53% מהמקרים.

במהלך תקופת מעקב ממוצעת בת 7.5 שנים, נפטרו 32 (37%) מהחולים. 11 (61%) מתוך 18 החולים שהיו מעל גיל 70 שנים נפטרו. החוקרים משערים כי נתונים אלה משקפים, לפחות באופן חלקי, את הפרוגנוזה הירודה של חולי RA.

גורמים שאיפשרו להבדיל בין החולים שנותרו בחיים לחולים שנפטרו היו גילם (ממוצע של 60 לעומת 66 שנים), שימוש בקורטיקוסטרואידים (ב-11% לעומת 31%) והופעת סיבוכים לאחר הניתוח (89% לעומת 69%).

החוקרים ממליצים כי חולי RA שסובלים מסיפטומים צווארים, אפילו במידה והם קלים, צריכים לעבור הערכה לאבחון אי-יציבות צווארית וכי יש להדגיש את הטיפול הניתן בתקופה הסמוכה לניתוח בחולים אלה.

הם מסכמים כי יתכן שטיפול ניתוחי אינו מפחית את שיעור התמותה בחולים, אך הוא עשוי להפחית את הסימפטומים במהלך שנות חייהם.

לידיעה במדסקייפ

J Rheumatol 2006;33:517-522.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן