האם טיפול בחומצה פולית וויטמיני B6 ו-B12 מפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים ? (NEJM)

ע”פ פירסום מוקדם ב-NEJM תוספי תזונה של חומצה פולית וויטמין B6 ו-B12 לא הפחיתו את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים רציניים במטופלים עם מחלת כלי דם.

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר HOPE2 (ר”ת של Heart Outcomes Prevention Evaluation ) , מחקר פרוספקטיבי, אקראי, רחב שבחן אם מתן ממושך של חומצה פולית יחד עם B12 ו-B6 מפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים במטופלים עם סיכון קרדיווסקולרי גבוה.

במחקר השתתפו למעלה מ-5,200 מטופלים בגיל מעל 55 אשר חולקו באופן אקראי לטיפול יומי של 2.5 מ”ג חומצה פולית, 50 מ”ג של ויטמין B6 ו-1 מ”ג של B12 , או בפלציבו, למשך תקופה ממוצעת של 5 שנים.

נקודת הקצה המרכזית של המחקר הורכבה משילוב אירועים שכללו מוות על רקע קרדיווסקולרי, אוטם שריר הלב ושבץ. המחקר כלל מטופלים שהיו עם מחלה ווסקולרית ( כלילית, מוחית או פריפרלית), או חולי סוכרת.

המטופלים עברו הערכה מידי 6 חודשים כדי לבחון דבקותם בטיפול. להלן המימצאים העיקריים העולים מהמחקר:


  • נקודת הקצה המרכזית הופיעה ב-519 מטופלים (18.8%) מקבוצת הטיפול הפעילה, וב-547 מטופלים (19.8%) מקבוצת הביקורת: סיכון יחסי של 0.95 , ללא מובהקות סטטיסטית עם p=0.41 .

  • גם כאשר נבחנו בנפרד כל אחד ממרכיבי נקודת הקצה המרכזית, נמצא שלא היה הבדל מובהק בין הקבוצות מבחינת מוות מסיבה קרדיווסקולרית (10% בקבוצה הפעילה מול 10.5% בקבוצת הביקורת, פער שלא היה מובהק סטטיסטית), אוטם שריר הלב (12.4% מול 12.6% בהתאמה, ללא מובהקות).

  • עם זאת פחות מטופלים מהקבוצה הפעילה עברו שבץ , עם יחס סיכון של 0.75 שהיה מובהק סטטיסטית.

  • יותר מטופלים מהקבוצה הפעילה אושפזו בשל תעוקה לא יציבה, עם יחס סיכון של 1.24.

החוקרים מסכמים כי המחקר אינו תומך בגישה הטיפולית של שימוש בחומצה פולית וויטמיני B כמניעה לאירועים קרדיווסקולרים.

גם במחקר נוסף המתפרסם ב-NEJM (שגם מוצג אצלנו) החוקרים סיכמו שטיפול בויטמיני B לא הוריד את הסיכון של אירוע קרדיוסקולרי חוזר לאחר אוטם חריף בשריר הלב.

Published at www.nejm.org March 12, 2006 (10.1056/NEJMoa060900

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן