גורמים משפחתיים עשויים להשפיע על הסיכון לממאירויות הקשורות ל- BRCA1/2

מחקר חדש שבוצע בנשים ממוצא אשכנזי מראה כי גורמים משפחתיים עשויים להשפיע באופן משמעותי על הסיכון לסוג הממאירות הספציפי בנשאיות של מוטציות ב- BRCA1 או BRCA2. הגנים BRCA1 ו- BRCA2 הם מהדוגמאות הידועות ביותר של גנים הקשורים לסיכון לממאירות, ונשים שהן נשאיות של מוטציה באחד מגנים אלה מצויות בסיכון גבוה לפתח סרטן שד ו/או סרטן שחלה.

תוצאות המחקר יפורסמו היום בכתב העת המדעי של האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית (Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America ).

פרופ’ אפרת לוי-להד מהיחידה לגנטיקה, במרכז הרפואי שערי צדק, כנציגת הקונסורציום הישראלי לסרטן השד הפועל במימון האגודה למלחמה בסרטן ודר’ מרי קלייר קינג מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, בדקו יותר מ- 660 נשים נשאיות של מוטציות ב- BRCA1 ו-BRCA2 בישראל ובארצות הברית במטרה לגלות אם ישנם גורמים המשפיעים על הסיכון לממאירות ספציפית.

המחקר התאפשר בזכות הקונסורציום הישראלי לסרטן השד התורשתי שהוקם במימון האגודה למלחמה בסרטן. במחקר השתתפו גנטיקאים ואונקולוגים מהמרכז הרפואי שיבא – תל השומר, מהמרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, מהמרכז הרפואי רמב”ם בחיפה, מהמרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי ומהמרכז הרפואי רבין קמפוס בילינסון.

פרופ’ אפרת לוי-להד ציינה כי: “המחקר הראה כי הסיכון לממאירות ספיציפית בנשאיות BRCA1/2 הוא תלוי משפחה. הסיכון לסרטן השד היה גבוה יותר בקרובות משפחה של חולות סרטן שד, והסיכון לסרטן השחלה היה גבוה יותר בקרובות משפחה של חולות סרטן השחלה. ממצא זה היה מפתיע, משום שהסיכון היחסי לסרטן שד לעומת סרטן שחלה היה שונה במשפחות שונות עם אותה מוטציה ב- BRCA1/2. תוצאות אלה מרמזות שגרומים תורשתיים ולא-תורשתיים משפיעים על הסיכון לממאירות בנשאיות. הם עשויות לסייע בזיהוי אותן נשים המצויות בסיכון הגבוה ביותר לחלות בסרטן שחלה, שהיא ממאירות קשה יותר מסרטן שד, אך נדירה בהרבה וקשה לגילוי”.

על הקונסורציום הישראלי לסרטן השד התורשתי

הקונסורציום לחקר סרטן השד והשחלה התורשתי הוקם על ידי האגודה למלחמה בסרטן לפני כ – 4 שנים בשיתוף אונקולוגים וגנטיקאים מכל רחבי הארץ. אחת ממטרות הקונסורציום היא לבדוק את הסיכון לסרטן שד ולסרטן שחלה בקרב נשאיות בארץ, בין השאר משום שייתכן שרמת הסיכון בארץ תהיה שונה מרמות הסיכון שתוארו במדינות אחרות (לדוגמה בשל תנאי סביבה שונים, ודפוסים שונים של פריון וילודה).

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות

אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות

מקור: ScienceDirect
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|21/08/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות את היעילות ואת הבטיחות של H-FIRE לעומת TURP בגברים עם BPH ועם הפרעות השתנה

תוצאות כריתת בלוטת התריס במבוגרים סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תוצאות כריתת בלוטת התריס במבוגרים סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: JAMA
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|27/05/2026

שיעור הולך וגדל של מטופלים מבוגרים (גיל ≥65 שנים) עוברים כריתת בלוטת התריס, על רקע הזדקנות האוכלוסייה. לאור תוצאות לא חד־משמעיות בספרות, חשוב להבהיר אם לפרופיל הבטיחות של הניתוח יש מאפיינים שונים בגיל המבוגר, לצורך הערכת סיכונים מיטבית וייעוץ למטופלים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן