סיפור אישי – אטקסיה jc 456, פרופ’ זרם פריאר

אני רופא כללי. כאשר בתי הבכורה,  רחל, למדה בבית הספר, ילדים רבים הציקו לה. לא ייחסתי לזה חשיבות, כי זה גורלם של ילדים רבים. בגיל 15 רחל החלה להתלונן על עייפות ולא זו בלבד אלא היא לקתה בחוסר יציבות. שלחתי אותה לרופא המשפחה.בכל חיי המקצועיים לא ראיתי מקרה של Friedreich’s ataxia  ולא אבחנתי מחלתה של רחל.

רחל נשלחה לבדיקת הולכה בעצבים. האבחנה הייתה peripheral sensory neuropathy כלומר הפרעה בהולכה בעצבים התחושתיים. לא נורא חשבתי לעצמי, לפחות היא לא תאבד את כוח השרירים. אך בשנתיים הבאות, ברור היה כי קיימת גם חולשהניכרת. רופא העצבים הציע בדיקה גנטית. הבדיקה הייתה חדשה אז. השלכות הבדיקה חשובות, לא רק לרחל אלא גם ליתר ילדינו. רחל החליטה להיבדק. כעבור ארבעה חודשים הגיעה אלינו האבחנה.רחל סבלה מ Friedreich’s ataxia. 

באופן פרדוקסאלי הרגשתי הקלה. סוף, סוף אבחנה מדויקת. סוף, סוף אנחנו יודעים עם מה עלינו להתמודד. החיים פשוטים יותר כאשר יש שם למחלה. כאשר יש אבחנה משכנעת, דלתות העזרה נפתחות. חולים רבים מסתובבים באזור האפור של חוסר וודאות, של אי בהירות והעזרה בוששת לבא.

רחל סיימה בגרות ובגבורתה פנתה ללימודי מתמטיקה, באוניברסיטה, על אף שלא הייתה תלמידה מבריקה בתחום זה. רחל התקדמה יפה.אך חולשתה הלכה וגברה. בשנה השנייה ללימודיה היא הפסיקה ללכת. מרגע זה היא הייתה מרותקת לכיסא הגלגלים אך המשיכה בתכניותיה בלימודים. צרה נוספת, רחל נמצאה כבלתי כשירה לנהוג במכונית. מצב זה בלתי הפיך.

לנו שני ילדים צעירים יותר. לא בקשנו מהם לבצע בדיקה גנטית. האם גם הם יסבלו בעתיד ? האם הם  נשאים,  ואולי בריאים לגמרי ?

איך אנחנו מתמודדים ?

אנחנו משתדלים שהמחלה לא תיהפך למרכז חיינו. לרחל ולנו עניינים נוספים המעסיקים אותנו. רחל  סיימה אוניברסיטה ומלמדת בבית ספר תיכון בקרבת הדירה שלה. רחל חיה חיים עצמיים וחיים מלאים. יש לה חוג חברים ומשפחה תומכת.

הערות העורך, פרופ’ פריאר:

מה הם הסימנים המחשידים לאבחנה של אטקסיה מתקדמת Progressive ataxia?

הסימנים הראשונים הם חוסר יציבות והפרעות בקואורדינציה. בשלב שני  נפגע הדיבור הדיבור הופך להיות לא ברור. לפעמים המחלה מלווה גם בירידה בכושר השמיעה ובחדות הראייה. כתוצאה מההפרעה בהפעלת השרירים הרצוניים, ואולי גם השרירים הבלתי רצוניים, מופיעים קשיים בבליעת המזון. בגב מתפתחת עקמת scoliosis– וכף רגל  קעורה pes cavus.

האבחנה המבדלת

רופא שאינו רופא עצבים, בדרך כלל יפגוש רק את האטקסיות השכיחות, האטקסיות המשניות למחלות אחרות דוגמת שיתוק מוחין, טרשת נפוצה או אירוע מוחי.

מחלתה של רחל היא מחלה ראשונית של מערכת העצבים, ולמזלנו מחלה נדירה.  בעצם קיימים סוגים רבים של “אטקסיות מתקדמות” “” progressive ataxias.  האטקסיה  שפגעה ברחל, היא Friedreich’s ataxia  אחת הצורות השכיחות בין האטקסיות הראשוניות.  התורשה רצסיבית ותופיע רק במשפחות בו שני ההורים נשאים, בלא שהיו מודעים למחלה או שמעו עליה. תוארו מקרים בהם התורשה דומיננטית.

גיל 15 הוא גיל הממוצע לתחילת הסימנים הקליניים.  תוארו מקרים בודדים בהם המחלה החלה בגיל שנתיים ומנגד יש מקרים שלקו במחלה רק בגיל מאוחר יותר, בגיל 40. בדרך כלל, ככל שהתפרצות המחלה מתעכבת,  מהלך המחלה שפיר יותר.

מבחינה מעשית, אנחנו חייבים לעשות אבחנה המבדלת, ובעיקר לשלול חסר ויטמיו E.  בחסר ויטמין E , הביטוי הקליני הוא אטקסיה ואם  לא יאובחן החסר  בזמן, ייגרם נזק בלתי הפיך ומיותר, נזק אשר בקלות היה ניתן למנוע. ויטמין E  חסר במצבי  הפרעה בספיגה של שומנים, כי ויטמין E נמס בשומן.

מחלת ה a-beta-lipoproteinemia  דוגמה של  הפרעה בספיגה המלווה בחסר ויטמין E.  במקרים של a-beta-lipoproteinemia  רמות הכולסטרול בדם נמוכות, ואם זוכרים להזמין בדיקה זאת, האבחנה המבדלת פשוטה.

התיאור והדיון הופיעו בשבועון  British Medical Journal מיום 29 לאוקטובר 2005.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן