הקשר בין בעיות שינה לכאבי ראש בילדים (Mayo Clinic )

שכיחות גבוהה של כאבי ראש בילדים מקושרת לבעיות שינה באותם ילדים. יותר משני שלישים של ילדים שנבדקו, החווים כאבי ראש כרוניים, יומיומיים, סובלים גם מהפרעות שינה (בעיקר בשלב ההירדמות). במקרים של ילדים הסובלים מכאבי ראש לעיתים רחוקות יותר, רק חמישית מהם חווים גם בעיות שינה.
ילדים הסובלים מכאבי ראש, ישנים מעט וכתוצאה מכך סובלים מעייפות כרונית. בנוסף, ידוע שכאשר אנשים לא ישנים באופן מספק הם חווים יותר כאבי ראש (תופעה של “מעגל אכזר”). למרות זאת, התדירות בהפרעות השינה אינו עומדת בקנה אחד עם כאבי ראש כרוניים.
הניסוי כלל סקירה רטרוספקטיבית של 100 ילדים בגילאי 6 עד 17 הסובלים מכאבי ראש יומיומיים ו- 100 ילדים באותה קבוצת גיל הסובלים מכאבי ראש באופן אפיזודי. בילדים הנבדקים, נצפו בנוסף לעיכוב בהירדמות, גם הפרעות שינה הכוללות התעוררות במהלך הלילה או מוקדם מידי בבוקר.
החוקרים אינם יודעים מה מתרחש קודם הפרעות שינה או כאבי הראש. חלק מהילדים סובלים קודם מבעיות שינה וחלקם חווים קודם את כאבי הראש. שתי התופעות מזינות אחת את השניה: הפרעות שינה גורמות להחמרה בכאבי הראש ולהיפך. בנוסף, ככל שכאב הראש חמור יותר ישנו סיכוי רב יותר לילד לסבול מהפרעות שינה, ושוב להפך.
כל גישה טיפולית, בין אם תרופתית ובין אם לאו, צריכה “לעבוד” על שתי התופעות במקביל. המפתח לטיפול בלתי-תרופתי יהיה לשמר את שיגרת היומיום של הילד ולפתח הגיינה נכונה לשינה: על הילד “להשתמש” בחדר השינה שלו רק עבור פעילות מרגיעה. פעילויות כמו טלוויזיה או משחקי וידאו הגורמות להתרגשות או למוטיבציה מוגברת, צריכות להיעשות מחוץ לחדר השינה. בנוסף, רצוי שהילד יכין את עצמו לשינה כשעה לפני ויבחר בפעילות מרדימה, כגון קריאה בספר.
טיפול תרופתי כגון תרופות למיגרנה יהיה יעיל במיקרים שהילד סובל הן מכאבי ראש והן מהפרעות שינה.
הבנה של הפרעות שינה בילדים שחווים כאבי ראש אפיזודים תעזור למנוע בעתיד את המעבר לכאבי ראש כרוניים, יומיומיים.
הגיל, הינו גורם סיכון לכאבי ראש בילדים. לנערים יש את רמת הסיכון הגבוהה ביותר, הנובעת כנראה מהמתח הרב שבו הם שרויים. בנוסף, רוב בני הנוער זקוקים לכ- 9.5 שעות שינה בלילה, הרבה מעבר למה שהם ישנים בפועל. היסטוריה משפחתית, התקופה בשנה ורמות מתח כנראה משפיעים גם הם על הסיכון לכאבי ראש.
לדיווח ב-docguide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן