האם לידה וגינאלית ראשונה מעל גיל 38 מהווה גורם סיכון לדליפת שתן במאמץ? (מרכז רפואי ת”א)

מחקר ראשון מסוגו שבדק האם לידה וגינאלית ראשונה אחרי גיל 38 נושאת בחובה סיכון יתר לדליפת שתן במאמץ בוצע לאחרונה ע”י ד”ר אסנת גרוץ וד”ר לימור הלפמן מהיחידה לאורו-גינקולוגיה ורצפת אגן בניהולו של ד”ר דויד גורדון, בבית החולים ‘ליס’ ליולדות, מרכז רפואי תל אביב. מבצעי המחקר זכו בפרס עבודת המחקר המצטיינת של החברה הישראלית לאורו גינקולוגיה במסגרת הכנס השנתי שהתקיים בסוף דצמבר.

במחקר השתתפו 144 נשים שילדו בבית החולים ‘ליס’ ליולדות בשנת 2003.

מתוכן 52 נשים בריאות, מעל גיל 38 (גיל ממוצע 40), שילדו לידה ראשונה וגינאלית וקבוצת ביקורת של 92 נשים צעירות  (גיל ממוצע 26), שילדו לידה ראשונה וגינאלית.

הנשים רואיינו שנה לאחר הלידה במגמה לבדוק את שכיחות דליפת השתן במאמץ. חשוב לציין כי אף לא אחת מהנשים סבלה מדליפת שתן במאמץ טרם ההיריון והלידה. מהמחקר עולה כי 38% מהנשים המבוגרות לעומת 10% מהנשים הצעירות סבלו מדליפת שתן במאמץ שנה לאחר הלידה.

עוד נמצא שהתפתחות דליפת שתן במאמץ בזמן ההיריון עצמו מהוה גורם סיכון לדליפת שתן במאמץ שנה לאחר הלידה.

לדעת החוקרים, ממצא זה מרמז כי התהליך המוביל לדליפת שתן מתחיל עוד במהלך ההיריון עצמו ויתכן שמוחמר בעקבות לידה וגינאלית. מכאן שלא בהכרח ניתן למנוע את התפתחות הבעיה באמצעות  ניתוח קיסרי. החוקרים מסייגים ממצאים אלה ומצביעים על צורך בהמשך מחקר באוכלוסיות גדולות יותר לצורך תכנון מושכל יותר של אופן הלידה בגילאים מבוגרים.

מקור: דוברות מרכז רפואי סורקסי

הערת המערכת: ראוי לציין כי רק בחודש שעבר  פרסמנו כאן מחקר מה-Obstetrics and Gynecology אשר מצא כי כי נשים לאחר המנופאוזה שילדו לידה וגינלית אינן סובלות מאי שליטה במתן שתן באחוזים גבוהים מאלו שמעולם לא ילדו. אמנם לא מדובר בקבוצות זהות מבחינת גיל ומאפיינים אחרים, אך ניתן היה לצפות לתוצאות קרובות יותר, כך שנראה שיש אכן מקום להמשך מחקר, כפי שממליצים החוקרים מ’ליס’.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות

אלקטרופורציה בלתי הפיכה בתדירות גבוהה לעומת כריתה טרנסורטרלית של הערמונית עבור היפרפלזיה שפירה של הערמונית (GIANT): ניסוי שלב 3, אקראי, כפול סמיות, במרכז יחיד, ללא נחיתות

מקור: ScienceDirect
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|21/08/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות את היעילות ואת הבטיחות של H-FIRE לעומת TURP בגברים עם BPH ועם הפרעות השתנה

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן