התפקוד הקוגנטיבי איננו לקוי בילדים סוכרתיים הסובלים מהיפו-גליקמיה חמורה (J Pediatr)

על-פי תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה, אפיזודות של התקפים היפו-גליקמיים או קומה בילדים צעירים הסובלים מסוכרת מסוג 1 (T1DM) אינם תוצאה של ליקוי קוגנטיבי או התנהגותי נרחב.

החוקרים כותבים כי בקרב ילדים החולים ב-T1DM, העדויות העקביות ביותר ללליקויים קוגנטיביים מופיעים בקרב אלו שבהם הופיעה המחלה בגיל הצעיר ביותר.

הם מוסיפים כי ילדים צעירים החולים ב-T1DM מצויים בסיכון הגדול ביותר לארועים היפו-גליקמיים חמורים, ודבר זה ממקד את הדאגה בהשפעה על התפתחות מערכת העצבים המרכזית וכי קיימות עדויות לכך שההיפוקמפוס רגיש במיוחד להיפו-גליקמיה חמורה ממושכת.

החוקרים השוו 41 ילדים ומתבגרים החולים בסוכרת מסוג 1 שיש להם היסטוריה של התקף או קומה היפו-גליקמיים ל-43 נבדקים סוכרתיים דומים ללא היסטוריה של ארועים היפו-גליקמיים חמורים. בתת-קבוצה של חולים שבהם הופיע התקף ראשון בגיל צעיר, מתחת לגיל 6 שנים, נמצא שיעור מצטבר גבוה יותר של מקרי התקף/קומה היפו-גליקמיים (ממוצע של 2.5) בהשוואה לאלו שבהם הופיע ההתקף הראשון בגיל מאוחר יותר (ממוצע של 1; ערך p = 0.01).

החוקרים ערכו בדיקות מקיפות הבוחנות את יכולות הלמידה והזכרון, כמו גם את התוצאה האינטלקטואלית וההתנהגותית. הם לא מצאו הבדל מובהק סטטיסטית בין שתי הקבוצות מבחינת היכולות האינטלקטואליות, ומדדי הזכרון וההתנהגות.

מספר האירועים ההיפו-גליקמיים החומרים לא נקשר באופן מובהק סטטיסטית לתוצאה באינדקסי הזכרון, ההתנהגות והאינטלקטואל בנבדקים. בנוסף, לא נמצא הבדל בין תת-הקבוצה בה התרחש התקף ראשון בגיל צעיר לבין הקבוצה שבה לא ידוע על התקפים.

החוקרים מסכמים כי התוצאות מעודדות עבור המטפלים בילדים עם T1DM באמצעות טיפול אינטנסיבי כי התקפים או קומה בגיל צעיר איננה גורמת בהכרח לליקוי קוגנטיבי או התנהגותי.

לידיעה במדסקייפ

J Pediatr 2005;147:680-685.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן