ממחקר חדש שהוצג בכנס השנתי של American and Canadian Academies of Child and Adolescent Psychiatry (AACAP/CACAP) עולה כי ילדים ומתבגרים מסתדרים היטב עם טיפול ב-Paroxetine (Paxil), בין אם הם סובלים מ-Major Depressive Disorder (MDD) או Obsessive-Compulsive Disorder (OCD).
החוקרים מדגישים כי Paroxetine, תרופה ממשפחת SSRI, אינה מאושרת לשימוש בילדים ומתבגרים. החוקרים מוסיפים כי יש לעקוב אחר נבדקים בתחילת הטיפול לסימנים קלינים של החמרה, נטיות אובדניות או שינויי התנהגות.
למרות שלא נרשמו אירועים כאלו במחקר, החוקרים הפנו למחקרים קודמים שקשרו בין SSRI ובין עליה בנטיות אובדניות והתנהגות בילדים ומתבגרים עם MDD ואבחנות פסיכיאטריות אחרות.
הפרמטרים הפרמקוקינטיים שיקפו את אלו שנראו במחקרים קודמים במבוגרים.
החוקרים ביצעו את המחקר לאור חסר הנתונים בנוגע למינונים רבים של Paroxetine בילדים והחששות באשר לבטיחות והסבילות של מינונים חוזרים באוכלוסיה זו.
החוקרים אספו 52 ילדים עם MDD ו-10 עם OCD. הגיל הממוצע של הילדים היה 12 שנים, 40 היו בנים ו-22 בנות.
הטיפול כלל 10 מ”ג Paroxetine ביום, למשך שבועיים, 20 מ”ג ליום לשבועיים שלאחר מכן ו-30 מ”ג ליום בשבועיים האחרונים. החוקרים עקבו אחר הנבדקים במשך 24 שעות מתחילת המחקר וביום האחרון של כל שלב מינון. לאחר הטיפול עבור המינון הגבוה ביותר היתה תקופה של שבועיים בה צימצמו את המינון ולאחריה תקופת מעקב של שבועיים.
מבין 62 הנבדקים, 41 השלימו את המחקר. נרשמה שונות גדולה בין-מטופלים מבחינת הפרמקוקינטיקה.
החוקרים חילקו את המשתתפים לשתי קבוצות גיל, נבדקים בגיל 8-11 ומשתתפים מעל גיל 12, במטרה לבדוק את ילדים צעירים ומתבגרים מגיבים באופן שונה. בשתי קבוצות הטיפול, הרמות בפלזמה עלו יותר מהפרופרציה, עם העליה במינון.
שיווי המשקל הממוצע של שיא הריכוז בפלזמה (Cmax) והשטח מתחת לגרף (AUC) בתקופה של 24 שעות, היה גדול יותר בילדים מאשר במתבגרים, בעיקר בשל משקל הגוף הקטן יותר ופחות בגלל הגיל. עם זאת, נירמול הפינוי למשקל בכל רמת מינון היתה פחות או יותר קבועה לאורך כל טווח הגילאים.
הפינוי מהפלזמה ונפח הפיזור בשיווי משל היו איטיים יותר במינונים גבוהים יותר של Paroxetine, למרות ששיעורים אלו עלו בילדים במשקל גדול יותר. לא נמצא קשר בין מינון Paroxetine ובין גיל או מין.
היעדר קשר ברור בין חשיפה ויעילות במבוגרים שטופלו ב- Paroxetine, והשונות הנרחבת בין-המטופלים, שוללים המלצת מינון לפי המשקל בילדים.
לא נמצא קשר בין רמות Paroxetine בפלזמה ובין הופעת תופעות לוואי שהביאו לפרישה מהמחקר.
למרות שכל הנבדקים סבלו מתופעות לוואי מסוימות, רובן היו קלות, וכללו כאב ראש, כאב בטן וישנוניות. עם זאת, היו שתי תופעות לוואי חמורות, כולל התקף מאניה, שכלל מחשבות אובדניות בילד אחד ומתבגר אחד שנטל מינון-יתר של 50 מ”ג ביום אחד, בניסיון לפצות על מנות שפוספסו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!