מחקר חדש מראה כי הקרנה לאגן לטיפול בסרטן בצוואר הרחם, באנוס או ברקטום מעלה באופן ניכר את הסיכון לשברים באגן בנשים מבוגרות. נשים אלו יכולות לשמש מטרה בטיפול מניעתי, כמו סקירה לצפיפות מסת עצם, טיפולים רפואיים למניעת אוסטאופורוזיס, ומניעת נפילות.
למרוץ שידוע כי ההקרנה יכולה לפגוע בעצם, החוקרים מציינים כי הסיכון הקשור לשברים אינו ברור. אך בגלל ששברים באגן הם סיבה משמעותית לתחלואה ותמותה בקרב נשים מבוגרות, הערכה הסיכון תראה האם הטיפולים המניעתיים דרושים באוכלוסיה זו.
להערכת הסיכון, בדקו החוקרים נתונים ממאגר מידע. המחקר פורסם בגיליון נובמבר של Journal of the American Medical Association.
המחקר כלל 6428 נשים בגיל 65 ומעלה אשר בין השנים 1986 ל-1999 טופלו בשל ממאירויות באגן, 2855 מהן עברו טיפול הקרנתי.
בחמש השנים הראשונות של המחקר, טיפול הקרנה לסרטן אנלי היה קשור לאחוז השברים הגבוה ביותר באגן: 14% בקבוצת ההקרנה לעומת 7.5% בקבוצת הביקורת. דפוסים דומים נצפו בקרב נשים עם סרטן צוואר הרחם (8.2% לעומת 5.9%) ובסרטן רקטלי (11.2% לעומת 8.7%). יחסי הסיכון המותאמים היו 3.16, 1.66 ו-1.65.
החוקרים טענו כי הסיכון הגבוה בקרב נשים עם סרטן אנלי נובע מהנטיה לטפל בנאדיות המפשעתיות, הקשות לטיפול, ללא הקרנה של הפמור.
אפילו לשני סוגי הסרטן האחרים, הסיכון הגבוה הוא ניכר ומשמעותי סטטיסטית.
במאמר מערכת ציינו החוקרים כי יש לדון על פוטנציאל התחלואה עם החולה בזמן ייעוץ אונקולוגי. כמו כן הביעו החוקרים תקווה כי קביעת מטרות ההקרנה בצורה טובה יותר נבדקת כרגע ועשויה להפחית את גדול הרקמות שעוברות הקרנה, ולכן הפחתה בהשפעה על העצם.
JAMA 2005;294:2587-2593,2635-2637.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!