תגובה לטיפול בחולי postherpetic neuralgia שאינם מטופלים בתרופות נוגדות דיכאון (J Pain)

מחקר שפורסם לאחרונה לא מוצא הבדלים מובהקים סטטיסטית בין desipramine, amitriptyline ו-fluoxetine בטיפול בכאבים בקרב חולים הסובלים מ-postherpetic neuralgia (או PHN).

במחקר האקראי, כפול-הסמיות בעל מבנה מקביל, השתתפו 47 חולים הסובלים מ-PHN שמעולם לא השתתפו במחקר בתרופות נוגדות דיכאון. החוקרים השוו את השימוש ב-desipramine, amitriptyline ו-fluoxetine.

המינון טוטר עד למינון מירבי של 150mg/day ב-desipramine ו-amitriptyline ושל 60mg/day ב-fluoxetine לאורך תקופה של 3 שבועות. לאחר מכן נמשך הטיפול 3 שבועות נוספים.

38 נבדקים (81%) השלימו את המחקר. אנליזת ה-intent-to-treat של אחוז השינוי בדירוגי עוצמת הכאב היומית לא העלתה הבדלים מובהקים סטטיסטית בין 3 התרופות (ANOVA P = .120). השימוש ב-desipramine גרר ירידה גדולה יותר בעוצמת הכאב (47%), לאחריו ה-amitriptyline (כ-38%) וה-fluoxetine (כ-35%).

הסבירות להשגת הקלה בעלת משמעות קלינית בכאב (לרמה בינונית או טובה מזה) היתה הגדולה ביותר בשימוש ב-desipramine (ב-12 מתוך 15 חולים), לאחריו ה-amitriptyline (ב-9 מתוך 17 חולים), ולאחריו ה-fluoxetine (ב-5 מתוך 15 חולים); ערך chi(2)P = 0.036.

ב-11 הנבדקים שהתשמשו באופיאואידים בעת הכניסה למחקר נתקבלו ירידות קטנות יותר בשיעור הכאב בהשוואה לאלו שלא השתמשו באופיאואידים במקביל. בקבוצת ה-fluoxetine נרשם שיעור אי-ההענות הגדול ביותר (33%), ונבדק אחד אושפז בשל hyponatremia.

למרות שהירידה בשיעור הכאבים ודרוגי ההקלה בכאבים לא נמצאו מובהקים סטטיסטית בין 3 התרופות, ה-tricyclics שהן desipramine ו-amitriptyline נסבלו היטב וסיפקו הקלה משמעותית קלינית בשיעור הכאבים בקרב 53% ו-80% מהחולים.

החוקרים מסכמים כי desipramine ו-amitriptyline הושוו לתרופה נוגדת דיכאון סלקטיבית לסרטונין (fluoxetine) וכי כל 3 התרופות הפחיתו את שיעור הכאבים בחולי PHN, כש-desipramine העלתה הקלה משביעת רצון בקרב 80% מהמטופלים.

J Pain 2005 Nov;6(11):741-6.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן