ממחקר חדש עולה כי שורדים לטווח ארוך של ממאירויות ילדים מצויים בסיכון מוגבר לסבול ממוגבלויות בפעילות הפיזית ומקשיים בפעילויות יומיומיות מסוימות.
ידוע כי טיפול בממאירויות של ילדים גורם למגבלויות פונקציונאליות ולהפרעה בתפקוד היומיומי, אך שכיחות הבעיות והקשר שלהן לסוג הסרטן והטיפול שניתן אינו-ברור.
החוקרים ניתחו נתונים שנאספו מ-11,481 נבדקים שאובחנו עם ממאירות לפני גיל 21 ושרדו לפחות 5 שנים. הממאירויות כללו סרטן מוח, לויקמיה, מחלת הודג’קינס, לימפומה שאינה הודג’קינס, גידול בכליה, נוירובלסטומה, סרקומה ברקמה רכה או גידול ממאיר בעצם.
החוקרים ביצעו סקר בין הנבדקים במטרה להעריך את היכולת התפקודית, במקרים של נבדקים מתחת לגיל 18 מילאו ההורים את הסקר.3,839 אחים ואחיות שימשו כקבוצת ביקורת.
בהשוואה לאחיהם, לשורדים היה סיכוי גבוה ב-80% לדווח על מוגבלות בביצועים. בנוסף, סיכוי השורדים לתאר יכולת מוגבלת בכישורים האישיים, פעילויות שגרתיות והיכולת להגיע ללימודים או לעבודה, היה גדול פי 4.
דיווחים על ביצועים מוגבלים, הגבלה בפעילויות שגרתיות וקושי להשתתף בלימודים/עבודה היו שכיחים יותר בשורדים של סרטן מוח וסרטן עצמות. יתרה מזאת, שורדי סרטן מוח היו בעלי סיכוי גבוה יותר משורדים אחרים לדווח על פגמים בטיפול האישי.
התוצאות מצביעות על כך ששורדים מבוגרים של ממאירויות ילדות מצויים בסיכון לביצועים מוגבלים והגבלות שונות, שנים רבות לאחר הטיפול. למרות שלא ניתן להימנע מכל האפקטים המאוחרים, ניתן לווסת את השפעתם על הביצועים הפיזיים וביצוע פעולות שגרתיות באמצעות שיקום המכוון להחזרת תפקוד או הקלה על הירידה בביצועים שעשויה להוביל למגבלויות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!