בדעתי לדון היום במספר מונחים רפואיים המופיעים בג’רנל קלוב הפדיאטרי הנוכחי.
אחד מהמאמרים המונחים לפנינו מתאר מצב של עלייה ברמת הנתרן בדם, ביילודים שאינם יונקים מספיק.
מה מקור המילה “נתרן” ? הרשו לי לצטט את האנציקלופדיה העברית בנידון: “מלחי הנתרן שמשו את האדם משחר ההיסטוריה.
בורכס ונתרן פתמתי שימשו לכביסה ולעיבוד בדים. האחרון הוא, הנתר [haneter] שבתנ”ך.
משום פעילותו הכימית הגבוהה קשה היה להפיק את המתכת נתרן באופן נקי מעפרותיו והא הופק לראשונה בשנת 1807 בידי דיוי בשיטת האלקטרוליזה של בסיס הנתרן sodium hydroxide. עד כאן האנציקלופדיה.
והיכן מופיע המלה “נתר” בתנ”ך? “תכבסי בנתר ותרבי לך בורית” כתוב בספר ירמיהו. עכשיו הכול ברור. נתר הוא חומר כביסה שהיה מוכר כבר בימי ירמיהו הנביא והמלה נתרן נגזרה מהמלה נתר.
עכשיו נפנה את תשומת ליבנו למונחים אחרים שהופיעו בג’ורנל קלוב הפדיאטרי. “ציחיון” מונח שמשמעותו דהידרציה, דהיינו חוסר נוזלים. יש מספר מונחים המתארים מצב זה ואין עדיין תמימות דעים לגבי המונח הנכון. עיתון “הרפואה” משתמש במלה “ציחיון” ואילו המילון של האקדמיה ללשון העברית מציע “צחיחות” וזה המונח בו השתמשתי אני כל השנים. מונח עממי יותר הוא “התייבשות”.
השורש י’ב’ש’ מופיעה לראשונה בספר בראשית בתולדות המבול. תיבת נוח כבר נחתה על הרי אררט אך נוח לא ידע אם האדמה כבר התייבשה. הוא חיכה ארבעים יום בסבלנות ואז פתח את חלון התיבה , “ויש?ל?ח את העורב”, כתוב במקרא “ויצא יצוא ושוב עד יבושת המים מעל הארץ”.
“עד יבושת” כלומר עד אשר התייבשו המים. באותה פרשה אנחנו מוצאים שני ביטויים נוספים המתארים יובש, ביטויים שאינם יותר נחלת הלשון המדוברת. כמה משפטים הלאה “כי כלו המים מעל הארץ” כלומר המים נעלמו אך כנראה הבוץ נשאר, ובהמשך כתוב “וחרבו פני האדמה” כלומר הפעם לא רק שהמים נעלמו אלא גם האדמה חרבה..
המילה “צחיח מקורה בספר יחזקאל. אנחנו שומעים על “צחיח סלע” כלומר “סלע יבש וחרב, שאין עליו כל צמח וכל ירק” ככתוב “וס?חיתי עפרה ממנה, ונתתי אותה לצחיח סלע.” וכאמור יילוד שאינו מקבל מספיק חלב אם,או אדם הסובל משלשול והקאות יסתכן ב “ציחיון ” או ב “צחיחות”.
יש לי ידיד שמעדיף מונחים לועזיים. כאשר אני מספר לו על מונח רפואי בשפה העברית שלמדתי, הוא גוער בי. “בשביל מה לך ! אם האנגלים לא מתביישים להשתמש במונחים לטיניים כדי לתאר מחלות, למה לנו לחפש מונחים עבריים. לדוגמא, האנגלים מסתפקים בשם ” Celiac disease“ מדוע לנו להתאמץ ולקרא למחלה “מחלת הכרסת” וכאשר ידידי תוקף אותי כך, אני נזכר בשולמית כ”צנלזון, עליה השלום שניהלה אולפן עקיבא” בנתניה. הייתי תלמיד שלה. פעם שולמית דברה אל הכיתה וחזרה על המילה “פרובלמות”. השתוממתי. בסוף השיעור ניגשתי אליה, “אני לא מבין אותך”, אמרתי לה?. “כאן זה אולפן לעברית. מדוע את מדברת על “פרובלמות” ולא על “בעיות”. “אתה צודק” היא ענתה לי. אך התלמידים לא מבינים עברית. כאשר אדבר על בעיות, הם לא ידעו למה הכוונה. אם אדבר על “פרובלמות” לא רק שהם מבינים, אלא הם חושבים שהם יודעים עברית. “…
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!