מחקר חדש שהוצג בקונגרס הנוירופסיכופרמקולוגי האירופאי טוען כי למרות שכל האנטיפסיכוטים האטיפים משמרים תיפקוד נוירוקוגנטיבי, הם שונים במונחי אזורים ספציפים עליהם הם משפיעים.
בגלל השינויים בתוך הקבוצה, חשוב לטפל בחולים אלו באופן אינדיבידואלי, ולוודא כי לחולים יש גישה לכל התרופות, כיוון שכל חולה יגיב אחרת.
המחקר, השוואה בין אטיפים באפיזודה פסיכוטית ראשונה (CAFE), נערך בארה”ב וקנדה וכלל חולים עם אירוע פסיכוטי ראשון. החוקרים ניסו לקבוע האם היו יתרונות כלשהם בקרב אנטיפסיכוטים לחולים באירוע ראשון כיוון שחולים כאלו לרוב מגיבים טוב לטיפול, אך לעיתים קרובות מפסיקים טיפול ולכן יש אפיזודות חוזרות שבהן קשה יותר לטפל.
במחקר השוו החוקרים quetiapine (סרקוול), risperidone (ריספרדל) ו-olanzapine (זיפרקסה) בחולים אלו. 134 חולים בקבוצת סרקוול, 133 בקבוצות ריספרדל וזיפרקסה. המחקר העריך יעילות כללית, כפי שנמדדה ע”י הפסקות טיפול מכל הסיבות.
החולים היו בגיל 16-40 שנה, עם אבחנה של אירוע ראשון של סכיזופרניה, וסימפטומים פסיכוטים למשך חודש עד 5 שנים, עם ציון של 4 או יותר בתת סקלה פסיכוטית של PANSS. לחולים לא היה אירוע פסיכוטי ראשון קודם ממנו החלימו או היסטוריה של יותר מ-16 שבועות של טיפול אנטיפסיכוטי.
הפסקת טיפול היתה בשל השפעה לא מתאימה, תופעות לוואי, והחלטת החולה. תוצאות משניות כללו מדדי PANSS ו-CGI, וכן סקלת קלגרי לדכאון לסכיזופרניה, ואיפיוני תופעות לוואי. מינון ממוצע היה 11.7 מ”ג לזיפרקסה, 506 מ”ג לסרקוול, ו-2.4 מ”ג ריספרדל.
לא היו הבדלים בין התרופות במונחי הפסקות טיפול מכל הסיבות. לאחר שנה של טיפול, לכל שלושת התרופות היו אחוז גבוה למדי של הפסקות טיפול, בערך 70% בכולם. לא היו הבדלים בתת קטגוריות של סיבות להפסקת טיפול, באם היתה זו החלטת החולה או השפעה לא מועילה.
לא היו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בהשפעת התרופות על מדד PANSS. עם זאת, אנליזת שיפור סימנים חיוביים הראתה כי חולים שקיבלו זיפרקסה השתפרו יותר מאלו שקיבלו סרקוול. זהו היה ההבדל היחיד בין התרופות. תוצאות סקלות CGI וקלגרי היו דומות.
אחוז תופכות הלוואי היה דומה. חולים שקיבלו סרקוול דיווחו יותר על פה יבש ועייפות, ואלו שלקחו ריספרדל דיווחו יותר על הזלת ריר. אלו שלקחו זיפרקסה העלו בממוצע 7 ק”ג לאחר 12 שבועות ובערך 11.5 ק”ג לאחר שנה. שתי התרופות האחרות הראו עלייה דומה במשקל ונמוכה מזו של זיפרקסה, וכן פחות מקרי עלייה משמעותית במשקל. מאלו שקיבלו זיפרקסה, 80% העלו 7% או יותר ממשקלם בתחילת המחקר בהשוואה ל-57.6% מאלו שקיבלו ריספרדל ו-50% מאלו שקיבלו סרקוול.
החולים עברו הערכה נוירוקוגנטיבית בתחילת המחקר, לאחר 12 שבועות ובשבוע 52. התוצאות לא הראו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בין התרופות, עם שיפור קל בכולם. עם זאת, החוקרים ראו כי לסרקוול השפעה גדולה יותר על שטף הדיבור ומהירות. ריספרדל היה קשור לשיפור גדול יותר בזכרון.
התוצאות הראו את חשיבות התאמת התרופה לצרכים האישיים של המטופל. לכל החולים צריכה להיות גישה לכל התרופות, כך שהרופא יכול לעשות את הבחירה הטובה ביותר לחולה האינדיבידואלי.
CAFE מומן ע”י AstraZeneca, יצרנית סרקוול.
ECNP 18th Congress: Late-breaking session, presentation 5. Presented Oct. 23, 2005
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!