משרד הבריאות פרסם היום הודעה לפיה הפרסומים לקהל מטעם בתי חולים ומכונים פרטיים באשר ל”צינתור הוירטואלי” הם אינם נכונים ויש בהם משום הטעיית הציבור.
לפי הודעת המשרד, אין עדיין מידע מלא ואמין באשר למידת הדיוק של בדיקות אלה, והן כרוכות בשימוש משמעותי של חומרי ניגוד וקרינה.
לפיכך המלצת המשרד היא לבצע בדיקה זו (והמשרד ממליץ לכנות אותה כבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (C.T) של העורקים הכליליים) רק כאשר :
א. לא ניתן לבצע צינתור עורקים רגיל או שהמידע שהתקבל מצינתור כזה לא היה מספק
ב. כאשר התקבלו תוצאות שאינן חד משמעיות בבדיקות דימות לא פולשניות אחרות.
בי”ח אסותא, הנמצא בבעלות מכבי, ואשר מפרסם ומקדם לקהל הרחב את בדיקת ה-C.T. לעורקים הכליליים, הגיב להודעת המשרד וטען של מטופל המבקש לערוך בדיקה מקבל הסבר מלא עליה, לרבות הסיכונים הכרוכים בה. כמו כן טוענים באסותא שהבדיקה הזו נמצאת כבר בשימוש נרחב במרכזים רפואיים מובילים וגדולים בעולם.
כדאי להזכיר גם את ההודעה לעתונות בנושא זה שהוציא עוד קודם האיגוד הקרדיולוגי, ואשר מתפרסמת באתר האיגוד. ההודעה לעתונות של האיגוד הקרדיולוגי גם הביעה התנגדות לפרסומים לקהל הרחב של בדיקה זו.
כמו כן, אנו ב-e-Med “טיפלנו” בנושא גם במסגרת כתבת תחקיר שבה קיימנו ראיונות בנושא עם פרופ’ לוטן וד”ר אלי קונן, וכן גם סקרנו כנס מקצועי שעסק ב-CT ANGIO שנערך במרץ 2005 בהנחייתו המקצועית של ד”ר בר מאיר. ראוי בהזדמנות זו להזכיר גם את אחת מהצגות המקרה החודשיות של המחלקות הקרדיולוגיות, הצגת המקרה במכון הלב של בי”ח בני ציון אשר הציגה מקרה מעניין של איבחון באמצעות הדמייה ממוחשבת של העורקים.
לסיכום, אין ספק שמדובר בטכנולוגיה מעניינת וחשובה העשוייה להוות כלי עזר חשוב באיבחון מחלות לב. מאידך, נראה שההתלהבות ה”פיננסית” והרצון של המכונים הפרטיים להפוך את הבדיקה לבדיקת סקר גורפת (בדומה לבדיקת א.ק.ג. במאמץ למשל) היא מוקדמת מידי. כדי שזה יקרה נראה שרמות הקרינה והשמוש בחומרי ניגוד צריכים עוד לרדת באופן משמעותי מהרמה הנוכחית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!