מתן capecitabine דרך הפה עשוי להועיל בטיפול בסרטן המעי הגס בשלב III (ה-N Engl J Med)

על-פי תוצאות מחקר אקראי שפורסם לאחרונה, מתן אורלי של capecitabine עשוי להוות אלטרנטיבה יעילה למתן תוך-ורידי של fluorouracil ו-leucovorin בטיפול מוסף בסרטן המעי הגס משלב III. אולם, מומלץ כי הטיפול המשולב ישאר הטיפול הסטנדרטי לעת עתה.

החוקרים כותבים כי מתן טיפול תוך-ורידי הוא הטיפול האדג’ובנטי הסטנדרטי בסרטן המעי הגס וכי מתן אורלי של fluoropyrimidine capecitabine מהווה תחליף למתן fluorouracil ו-leucovorin כטיפול הבחירה בסרטן מעי גס גרורתי.

ניסוי ה-3 Xeloda in Adjuvant Colon Cancer Therapy (ה-X-ACT) ערך השוואה בין capecitabine לבין מרשם ה-fluorouracil-plus-leucovorin כטיפול אדג’ובנטי בסרטן המעי הגס משלב III הניתן להסרה ניתוחית.

במחקר השתתפו 1,987 חולים שחולקו באקראי לקבלת capecitabine דרך הפה (1,004 חולים) או לקבלת fluorouracil ו-leucovorin (מרשם ה-Mayo Clinic; כ-983 חולים) במהלך 24 שבועות. מדד היעילות הראשוני היה לפחות שיוויון בשיעור ההשרדות ללא מחלה, ומדד הבטיחות העיקרי היה שכיחות תופעות הרעילות מדרוג 3 או4 שנגרמו בשל ה-fluoropyrimidines.

שיעור ההשרדות ללא מחלה במתן capecitabine היה לפחות שווה ערך לזה שנצפה במתן fluorouracil-plus-leucovorin. שיעור ההשרדות ללא הישנות היה אפילו משופר במתן capecitabine, בהשוואה למתן fluorouracil plus leucovorin (ערך HR של 0.86; 95%CI, 0.74-0.99; ערך P = .04), והופיעה ירידה מובהקת סטטיסטית בשיעור תופעות הלוואי של הטיפול (P < .001). אולם, שכיחות ההופעה של ה-hand-foot syndrome מדרגה 3 היה גבוה באופן מובהק סטטיסטית בקבוצת ה-capecitabine. אנליזה מרובת משתנים מעידה כי הטיפול באמצעות capecitabine משפר את יעילות התוצאה, בהשוואה למתן fluorouracil ו-leucovorin.

החוקרים כותבים כי מתן capecitabine דרך הפה הינו חלופה יעילה למתן תוך-ורידי של fluorouracil ו-leucovorin וכי יש לשקול מתן capecitabine, או טיפול המבוסס על oxaliplatin, בחולי סרטן המעי הגס הזקוקים לטיפול אדג’ובנטי.

מגבלות המחקר כוללות העדר איזון קל במאפייני שתי קבוצות הנבדקים, כשהגורם הפרוגנוסטי החזק ביותר (עליה ברמות אנטיגן ה-carcinoembryonic [או CEA] ומצב הבלוטות) יוצר העדפה לטובת קבוצת טיפול ה-fluorouracil-plus-leucovorin.

במאמר מערכת מצורף נכתב כי נאלצו לבצע הקטנה במינון ההתחלתי של ה-capecitabine (שעמד על ערך של 2,500mg/m2 ליום, בחלוקה לשתי מנות) בכמעט 60% מהחולים.

כותבי מאמר המערכת מציינים כי בהתבסס על נוחות המתן, היעילות והירידה בשיעורי ההשפעות הטוקסיות, נראה ש-capecitabine הוא בחירה מעולה כשיש צורך במתן תרופה יחידה ובמידה שהרופא המטפל חש בנוח להתחיל במתן המינון ששימש במחקר. עוד נכתב כי לא תנתן תשובה לשאלה האם על ה-capecitabine להחליף את מתן ה-fluorouracil התוך-ורידי במסגרת מרשמים אדג’ובנטים של כמה תרופות, עד להשלמת המחקר בתחום. מסוכם כי בינתיים מצביעות העדויות על העדפה למתן משולב של oxaliplatin עם מתן leucovorin ו-fluorouracil תוך-ורידי כטיפול האדג’ובנטי האופטימלי.

לידיעה במדסקייפ

N Engl J Med. 2005;352:2696-2704, 2746-2748

לדף התרופה באתר e-med

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן