CABG או PCI ? עיקרי הדיון מהמאמר מובאים ע”י ד”ר שרוני, עורך מדור ניתוחי לב, למחקר שפורסם ב-NEJM

לאחרונה פרסמנו בטור החדשות סיכום של מחקר מה-NEJM על השוואה ארוכת טווח בין PCI ל-CABG. להלן עיקרי הדיון כפי שהופיעו במאמר ב-NEJM בסיכומו של ד”ר שרוני:

במעקב לאורך 3 שנים אחר קרוב ל- 60,000 חולים, היחס המתואם (adjusted hazard ratio) לתמותה  בעקבות ניתוח מעקפים ביחס לסטנט הינו 0.76 עבור חולים עם מחלה דו כלית ומעורבות של עורק LAD שאינו בחלקו הפרוקסימלי ויחס של 0.64 לחולים עם מחלה תלת כלית עם עורק LAD פרוקסימלי. כלומר, המאמר מציג יתרון משמעותי בהישרדות לטובת ניתוח מעקפים בקבוצת החולים הנ”ל. בדומה לדיווחים קודמים, גם שיעור ההתערבויות החוזרות בקבוצת הסטנט היה גבוה יותר באופן מובהק.

במרבית המחקרים, טרם עידן הסטנטים, אשר השוו PCI לניתוח מעקפים, לא הודגמו הבדלים בהישרדות במעקב ארוך טווח וזאת, אולי, בשל העוצמה הסטטיסטית הנמוכה של העבודות. אמנם ניצפתה נטייה ליתרון בהישרדות במחקר BARI אך זו לא הגיעה למובהקות סטטיסטית וזאת בשל קבוצת המדגם המוגבלת (כ- 900 חולים בכל קבוצה). מחקר מטא-אנליזיס אשר פורסם ב- JACC בשנת 2003 מצא שבחולים עם מחלה תלת כלית, CABG מספק יתרון מובהק בהשרדות ( 2.3 ו- 3.4 אחוזים לאורך חמש ושמונה שנים, בהתאמה).

ארבעה מחקרים רנדומלים השוו תוצאות מעקב של סטנט מול CABG. מחקר אחד (SoS Investigators, Lancet 2002) מצא יתרון בהשרדות ל-CABG, המחקר השני (Rodriguez, JAAC 2001) דיווח על יתרון לסטנט והשניים הנותרים (Goy, Mayo Clin Proc 2000 and Serruys, NEJM 2001) לא מצאו הבדלים בהשרדות בין שתי הגישות הטיפוליות.

המחקר הנוכחי אינו מבוקר ורנדומלי. ככזה, בחירת האופציה הטיפולית (CABG/STENT) הייתה בידי הרופא ואפשר שהייתה הורית נגד לטיפול מסוים  בחלק מהחולים ובכך נגרמה סלקציה בבחירת החולים.  החוקרים ניסו למזער את העיוות בבחירת החולים ע”י התאמת ההבדלים בפרמטרים דמוגרפים, מצבים נלווים, תפקוד חדרי ומצב המודינמי. אנליזת propensity , שהינה שיטה סטטיסטית לתיקון עיוות בבחירת החולים, הדגימה כאן יתרון בהשרדות לחולים שעברו CABG. המחברים אף מצטטים שתי עבודות מה- NEJM אשר טוענות שמחקר “תצפיתי” (observational), וכזה הוא המחקר הנוכחי, בהשוואה למחקר רנדומלי אינו גורם להדגשה שלהאפקט הטיפול. יחד עם זאת יש לזכור שקיימת אפשרות שהמחקר התצפיתי לא כולל בהתאמת הקבוצות פרמטרים “נחבאים”  אשר עלולים לעוות את התאמת הקבוצות. אפשר איפה, למרות שרשימת הפרמטרים להשוואה בין הקבוצות רחבה ומקיפה,  שפרמטר קליני או המודינמי אשר לא נכלל ברשימת הגורמים של התאמת הקבוצות יהיה אחראי להטיית בחירת החולים.

יהיו תוצאות המחקר הנוכחי משכנעות ככל שיהיו, הפרקטיקה הנהוגה כיום השתנתה גם בתחום ה- PCI וגם בתחום ניתוחי המעקפים. כידוע, חלק נכבד מהסטנטים המושתלים בתקופה האחרונה מצופים בתרופה וישנן עדויות מוצקות על שיעור פתיחות טוב יותר במוצרים אלו. מאידך התפתחו לאחרונה ניתוחי מעקפים בלב פועם ונעשה שימוש נרחב יותר בשתלים עורקיים אשר שיעור פתיחותם (patency rate) גבוה יותר מאשר בשתלים וורידיים. כך שניתן לטעון שתוצאות המחקר לא רלוונטיות לעשייה הקלינית העכשווית.

לסיכום, עוצמת המחקר בגודל קבוצת החולים ובתקפות בסיס הנתונים של מדינת ניו יורק, מגבלתו העיקריתו שאינו רנדומלי מבוקר אך הוא מעניק נדבך מדעי חשוב לוויכוח הניטש באשר לשיטת הרווסקולריזציה המועדפת במחלת לב איסכמית. 

N Engl J Med 352:2174-2183

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן