המלצה לעיון במאמר מעתון הארץ: הקופה לוחצת החולה נפגע

במאמר זה שנכתב ע”י ד”ר זאב וינר הוא מתאר את הדילמה שבה מצוי הרופא הנדרש מצד אחד לרצות את הארגון בו הוא מועסק, ומאידך לספק למטופל שלו את הטיפול הטוב ביותר האפשרי.

הכותב מביא מס’ דוגמאות וסיטואציות ומתמקד בעיקר בקונפליקט בין הנחיות קופות החולים להעדיף תרופות וטיפולים זולים, לבין הרצון לספק טיפולים איכותיים ויקרים יותר.

הכותב מסכם בהמלצה שלא להפעיל אמצעי ענישה מצד הארגונים המעסיקים את הרופאים, אלא לספק הדרכה וכלים להתמודדות עם הקונפליקט.

למאמר – מומלץ לקרוא גם כמה מתגובות הקוראים למאמר בהארץ. הקוראים כאן מוזמנים גם להגיב ולהתייחס ע”י “כתוב תגובה”.

הערת המערכת:  סל הבריאות אמור היה להפחית בצורה משמעותית את הקונפליקט של הרופאים כפי שמתואר כאן. תרופה הנמצאת בסל הבריאות באינדיקציה הרלבנטית, גם אם אינה “תרופת הבחירה” של הקופה בה מועסק הרופא , יכולה להרשם ע”י הרופא כאשר הוא סבור שזאת התרופה המספקת לחולה שלו את התוצאה הטיפולית האופטימלית. למיטב הבנתנו את החוק, קופה אינה יכולה ל”העניש” רופא הבוחר לטפל בתרופה הנמצאת בסל הבריאות, גם אם אינה התרופה המועדפת על הקופה, ועליה אף לכבד את דרישתו לספק את התרופה הספציפית שבה בחר. מצד שני כמובן צריכה להיות סיבה רפואית מקצועית טובה לרופא ל”התעקש” על תרופה מסויימת ולא אחרת, שמן הסתם היא יקרה יותר מתרופות תחליפיות. אנו בהחלט מסכימים עם המלצת המחבר כי יש לעודד הדרכה והכוונה מצד המעסיקים ולהמנע מהוראות דרקוניות, ענישה וכד’. נראה גם שזה הקו המנחה את מרבית הקופות היום. בכללית ש”הואשמה” בעבר כגוף המוציא חדשות לבקרים “פקודות” של מה “מותר ואסור” לרשום פועל מזה מס’ שנים הקמ”ר (קידום מידע רפואי) שתפקידו להעביר את המידע על תרופות הבחירה בדרך של שכנוע והסברים מתאימים. יכול להיות שיש גם מקום להרחיב את הידע של רופאים בתחום כלכלת הבריאות, כדי לאפשר להם להבין טוב יותר את התמונה הרחבה יותר, שכוללת גם את האספקטים והאילוצים הכלכליים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן