חוקרים מדווחים בגיליון דצמבר של the American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine כי למרות הסיכון הגבוה להחמרה ואף למוות, חולים בעלי סיכון גבוה המשוחררים לאחר אישפוז, לעיתים קרובות מפסיקים השימוש בקורטיקוסטרואידים שנרשמו להם.

למרות תמיכה ממשית במטרה להביא את החולה לשימוש עצמי אופטימלי, הכוללת תרופות חינם והסברה אינטנסיבית, נמצא כי מבוגרים המאושפזים בעקבות החמרה באסטמה מפסיקים לקחת קורטיקוסטרואידים במהרה לאחר השחרור. חולים לקחו בערך מחצית מהמינון שנרשם להם בתוך 7 ימים מהשחרור.

החוקרים בחנו 60 חולי אסטמה במשך שבועיים לאחר השחרור מבית החולים.

בכדי לעקוב אחרי השימוש בקורטיקוסטרואידים במתן פומי או במשאף, השתמשו החוקרים במוניטורים תרופתיים אלקטרוניים, canister weighing, ספירת כדורים ודיווח עצמי.

מדידות אלקטרוניות הראו כי השימוש ירד ל-50% בתוך 7 ימים. בנוסף, לדיווח עצמי היתה רגישות של 29.2% לאבחנת שימוש נמוך. ל-canister weighing, היחס היה 65% ולספירת כדורים 7.7%.

חולים עם שליטה פחות טובה באסטמה שבועיים לאחר השחרור מבית החולים היו אלו, באופן כללי, אשר דבקו פחות בשימוש קורטיקוסטרואידים.

שיטות מדידה נפוצות של שימוש, כמו לשאול חולים כמה תרופות הם לוקחים, אינן שוללות באופן אמין חוסר דבקות.

Am J Respir Crit Care Med 2004;170:1281-1285.