איכות הרה-טרנפוזיה המושגת במהלך ניתוח מעקף לב-ריאה ניתנת לשיפור על-ידי סילוק מיקרו-תסחיפים באמצעות טכניקת הפרדה חדשה שפיתחו חוקרים שוודים, בהתבסס על טכנולוגית אולטראסאונד ושבבי סיליקון המכילים מערכי microchannel.
החוקרים מסבירים כי לאחר ניתוחי לב מופיעים, לעיתים קרובות, סיבוכים נוירו-קוגנטיבים שנגרמים ככל הנראה בשל תסחיפי חלקיקי שומנים המגיעים למוח. נראה שמקור התסחיפים הוא הדם בטרנפוזיה החוזרת לחולה כאשר נעשה שימוש במכונת לב-ריאה.
שיטת PARSUS (ה-particle separation using ultrasound) מבוססת על שימוש בשבב סיליקון המחלק את זרימת הדם עם מתמר על-קולי בהתאם לצפיפות, לדחיסות ולגודלם של החלקיקים.
החוקרים בדקו את יעילות שיטת ההפרדה בכדוריות דם אדומות ובחלקיקי שומן, תוך שימוש בדם ממקור פרה שעבר טיפול נוגד קרישה והוספו לו אמולסיות שומניות.
יעילות ההפרדהעמדה על ערך של 79.8% בממוצע בכדוריות הדם האדומות, ועל ערך של 81.9% בממוצע בחלקיקי השומן.
החוקרים כותבים כי השיטה מוצלחת יותר מהשיטות האחרות, כגון שיטות שטיפת התאים באמצעות צנטריפוגה או מסננים, המשמשות כיום ברפואה.
הם השתמשו ב-PARSUS גם לבדיקת דם מהחלל הפריקרדיאלי של חולה. בדיקה באמצעות העין הראתה כי טיפות השומן המקרוסקופיות סולקו לחלוטין.
החוקרים לא הבחינו בהמוליזה הקשורה לפרוצדורה, דבר המעיד כי השיטה איננה טראומטית לתאים. הם מאמינים כי יעילות דומה תתקבל בהפרדת תאי דם לבנים או טסיות דם, שכן תכונותיהם הפיזיקליות דומות לאלה של כדוריות הדם האדומות.
החוקרים מסכמים כי ניתן להמנע מהעמסת הקפילרות במוח במיקרו-תסחיפים במהלך ניתוח הלב או לפחות להפחית את היקפה. הם מוסיפים כי דרושים מחקרים נוספים שיבדקו האם ניתן כך לשפר את התוצאה הנוירו-קוגנטיבית בחולים.
במאמר פרשנות מצורף נכתב כי יתכן שמקורות תסחיפיים אחרים יוותרו בדם הרה-טרנפוזיה וכי למרות הצורך במחקר נוסף, שיטת ה-PARSUS מציעה אפשרות לשיפור איכות הרה-טרנפוזיה ביעילות גבוהה של הסרת חלקיקי שומן העלולים להוות סכנה.
Ann Thorac Surg 2004;78:1572-1578.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!