האם לחולה זה היסטוריה משפחתית של סרטן?מתוך jc 427, למנויים-חינם!!






למטופלים עם היסטוריה משפחתית של סרטן מסוגים שונים, סיכון מוגבר ללקות בסרטן בעצמם.    עפ”י מחקרים עדכניים, הסיכון לסרטן השד גדל פי 2 ולסרטן השחלות פי שלושה, בנשים שקרובת משפחה מדרגה ראשונה לוקות בסרטן זה.  סיכון דומה ואף גבוה מכך נמצא גם בסרטן המעי הגס,רירית הרחם  וסרטן הערמונית.

הדיווח המדויק של המטופל על בני משפחתו, משפיע על הגדרת הסיכון שלו ופועל יוצא מכך על בדיקות הסקר שעליו לעבור וטיפולים מונעים אחרים.  מטופלים עם היסטוריה משפחתית המכוונת לסרטן תורשתי כמו בסרטן תורשתי של השד והשחלה או בסרטן תורשתי ללא פוליפוזיס (Polyposis) של המעי הגס, נמצאים בסיכון גבוה או גבוה מאוד ללקות בסרטן בעצמם.  ואילו במקרים אחרים בהם הסיפור המשפחתי לא תואם את הגדרת הסרטן התורשתי במלואה, אזי הסיכון הוא רק בינוני או פחות מכך.

מספר ארגונים, ממליצים על ביצוע בדיקות סקר בשלב מוקדם יותר ובתדירות גבוהה יותר באלו עם סיכון בינוני ומעלה ללקות בסרטן בהשוואה לכלל האוכלוסיה. והגדרת סיכון זו מבוססת על מידע המתקבל מהמטופל לגבי ההיסטוריה המשפחתית שלו.

אולם היסטוריה משפחתית המצביעה על סיכון גבוה, משפיעה לא רק על בדיקות סקר אלא גם על התחלת טיפול תרופתי מונע או אפילו על נקיטת אמצעים כמו ניתוח כריתה מונע כאשר הסיכון גבוה מאוד. ולבסוף, גם החלטה על צורך בבדיקות גנטיות מבוסס על הגדרת סיכון כגון זאת.

ברור הוא שדיווח לא מדויק, יכול להביא לביצוע בדיקות או טיפולים מיותרים.    מעטים הם המחקרים אשר בדקו את אמינות המידע המתקבל מהמטופל עצמו לגבי תחלואת הסרטן במשפחתו. במחקר רטרוספקטיבי אחד, שנערך במרפאה אונקולוגית, שונה הטיפול המתוכנן ב-10 אחוזים מהמטופלים, לאחר שהתברר שהמידע שמסרו על התחלואה במשפחתם, לא היה מדויק. ברובם היה הסיכון המדויק, נמוך מזה שחושב על סמך נתונים מהמטופל ובערך בשליש מהם, הוערך הסיכון המבוסס על הנתונים המדויקים כגבוה יותר מזה שחושב בתחילה.

ואילו במחקר אחר, רק ב-5% מהמטופלים שונתה האסטרטגיה, לאחר השגת מידע מדויק יותר מאשר מסר המטופל, וברובם, הייתה הערכה הראשונית מוגזמת לגבי הסיכון לסרטן.

ההימצאות של היסטוריה משפחתית של סרטן משתנה בהתאם לסוג הסרטן ולהבדלים בשיטות המחקר. ההימצאות נעה בין 5 ל-20% בסרטן השד, 2 עד 10 אחוז בסרטן המעי הגס, 1 עד 3 אחוזים בסרטן השחלות חצי עד אחוז אחד בסרטן רירית הרחם וחמישה עד 10 אחוזים בסרטן הערמונית.

כיצד משיגים את המידע המדויק? בד”כ המידע מתקבל ישירות מהמטופל עצמו או משאלון אותו מילא בטרם הפגישה, ולעיתים מוסר המידע הוא ההורה או בן משפחה אחר. בכל מקרה יש לשאול על קרובי משפחה מדרגה ראשונה וגם שניה. יש לברר את סוג הסרטן בגלל שסוגים שונים מופיעים יחדיו בתסמונות תורשתיות כמו רירית הרחם והמעי הגס וגם סרטן השד והשחלות. בנוסף,  גיל הופעת הסרטן משפיע, סרטן בגיל צעיר מהמקובל, מרמז על מרכיב תורשתי. ולבסוף, חשוב להבדיל בין מקרים השייכים למשפחת האם ולמקרים השייכים למשפחת האב. כמובן שהסיכון משתנה אם המקרים מופיעים בשושלת אחת או בשתיהן.

במחקר זה נאספו מאמרים אשר פורסמו בנושא הערכת הסיכון לסרטן עפ”י היסטוריה משפחתית. נמצאו 14 מאמרים אשר ענו על קריטריוני החיפוש, והציגו גם את ההיסטוריה המשפחתית החיובית וגם את ההיסטוריה המשפחתית השלילית לסרטן.

תוצאות המחקרים מוצגות בצורה סטטיסטית, אשר לא פה הוא המקום להביאן. אך המסקנה היא שדיווח מפי החולה על ההיסטוריה המשפחתית בקרובי משפחה מדרגה ראשונה בנוגע ללוקים בסרטן היא מדויקת ומשמעותית בהקשר להערכת הסיכון ללקות בסרטן השד והמעי הגס. לעומת זאת, לא ניתן להסתמך על היסטוריה שלילית, כלומר, דיווח על כך שאין מקרי סרטן, בנוגע לסרטן השחלות וסרטן רירית הרחם.

הסיבות לדיווח לא מדויק לגבי קיום סרטן השד, שלגביו המידע הנמסר הוא בד”כ מדויק, הינן רבות, ביניהן, היתחלות, בעיות בקשר חולה רופא, או מחלת שד שפירה אשר דווחה כממאירה. סיבות אחרות לבילבול הם חוסר היכולת להבדיל בין סרטן ראשוני לבין סרטן גרורתי. בילבול זה נכון בעיקר לגבי סרטן הכבד וסרטן המוח.

והשורה התחתונה?  בעידן זה בו החלטות אבחנתיות וטיפוליות  רבות מתקבלות על סמך היסטוריה משפחתית של סרטן, יש חשיבות רבה למידע המושג מהחולה. ניתן לסמוך על מידע חיובי ושלילי לגבי קרובי משפחה מדרגה ראשונה בסרטן השד והמעי הגס, ואין צורך בהשגת נתונים מדויקים יותר לאחר דיווח זה. אך בסוגי סרטנים אחרים עם נטיה משפחתית, הדיווח אינו מדויק בצורה מספקת כדי לקבל החלטה על המשך הטיפול בחולה, ויש לעשות מאמץ לבירור מדוייק יותר של המידע המשפחתי.

למאמר


Does This Patient Have a Family History of Cancer? Harvey J Murph, MD, MPH. JAMA 2004;292:1480-9


תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן