עקיצות דבורה יכולות להרוג. עובדה זו ידועה לכולנו. המידע החסר הוא האם טיפול מונע יעיל לטווח ארוך, והאם יש לתת אותו לכל ילד שסבל מתגובה אלרגית לאחר עקיצת דבורה. הקבוצה של Lawrence Lichtenstein מבית חולים Johns Hopkins ב Baltimore חלוצים בתחום זה כבר עשרות בשנים. בשנת 1974 התפרסם התיאור הראשון מקבוצה זו של טיפול לחולים להם היתה תגובה אלרגית לאחר עקיצת דבורה. השיטה – זריקה תקופתית של רעל עקיצת דבורה מזוקק, ובמינון נמוך מאד. הטיפול נמשך מספר שנים. החוקרים עוקבים אחרי מאות חולים אשר טופלו בשיטה זו. במאמר לפנינו הם מנסים לתת תשובה לגבי שינויים בעצמת המחלה עם הגיל וללא טיפול, ולגבי השפעת הטיפול לטווח ארוך.
החוקרים עקבו אחר 500 חולים לתקופה בין שש ועד 36 שנים. בשלב הראשון הם בקשו להגדיר התגובות האלרגיות בהתאם לעצמתם. החולים או הוריהם התבקשו לתאר את התגובה ולדרג אותה בסולם תופעות אשר החוקרים הציעו.
א תגובה מקומיות הוגדרה כנפיחות בעלת כותר מעל 12 ס”ם. משך תגובה חמישה ימים או יותר.
ב תגובה ססטמית קלה:- פריחה אורטיקריאלית מפושטת או בצקת כללית בגוף.
ג תגובה ססטמית בינונית – כאשר החולה סבל מקוצר נשימה, סחרחורת או כאשר נמדדה ירידה קלה בלחץ הדם.
ד. תגובה קשה בנוסף לתופעות עוריות, לקוצר נשימה קשה, הופיעו גם סימני הלם או עילפון.
הטיפול באימונותרפיה החולים קבלו את הטיפול לתקופה ממוצעת של 3.5 שנים. החולים שסירבו לקבל טיפול נשארו במעקב והיוו את קבוצת הביקורת. התוצאות הראו שאימונותרפיה יעילה עדיין לאחר שנים מסיום הטיפול. במיוחד חולים שסבלו מתגובה ססטמית קשה טרם הטיפול, לאחר הטיפול התגובה היתה קלה כאשר נעקצו בשנית. וכך החולים שהוגדרו כחולים קלים טרם הטיפול, סבלו מתגובות מקומיות בלבד כאשר נעקצו לאחר הטיפול. בתום המחקר התקבלו מסקנות אלו: 1 רוב הילדים שהתפתחה אצלם תגובה אלרגית לעקיצת דבורה, האלרגיה נעלמה עם הגיל, אך 20% מהמקרים יסבלו גם בבגרות. 2 בחולים שנשארו רגישים בהגיעם לגיל הבגרות, ההבדל בין אלה שטופלו לאלה שלא טופלו היה משמעותי. 3 בקבוצה המטופלת, עצמת התגובה היסטמית הייתה פחות בהשוואה לתגובה הקודמת. מנגד, בקבוצה הלא מטופלת, אם היתה תגובה בכלל, עצמת התגובה נשארה כפי שהייתה. 4 השפעת הטיפול באימונותרפיה הייתה ארוכת טווח והורגשה גם לאחר 20 שנה. 5 לדעה הרווחת כי עצמת התגובה האלרגית בילדים מתעצמת עם מספר העקיצות, אם לא מקבל טיפול מניעתי, מצאו החוקרים כי אין שחר לדעה זו. בסיכום, המלצת החוקרים היא, כי יש לתת אימונותרפיה לילד שסבל מתגובה אלרגית ססטמית לעקיצה בעצמה בינונית עד קשה. טפול כזה יבטיח שבעקיצה הבאה התגובה תהיה חמורה פחות. אין צורך במתן טיפול מניעתי לילד אשר סבל מתגובה ססטמית קלה בלבד, כגון פריחה אורטיקריאלית או בצקת כללית ללא קוצר נשימה. הערות העורך: במאמר מערכת המחבר מציין כי תוצאות המחקר כאן תואמות מחקרים קודמים שנערכו במבוגרים, דהיינו אימונותרפיה מועילה, ויש להמליץ על טיפול זה לכל ילד שסבל מתגובה ססטמית, בנונית או קשה. המאמר הופיע בעיתון New England Journal of Medicine מיום 12 לאוגוסט 2004 Outcomes of allergy to insect stings with and without venom immunotherapy. Golden DBK, Kagey-Sobotka A, Norma PS., et. al. N Eng J Med 2004;351:668-74 Submitted by Zerem Freier for September 2004.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!