מחקר פרוספקטיבי המתפרסם במהדורת האון-לייין המוקדמת של Circulation בחן את היעילות של שימוש בהפרין עם משקל מולקולארי נמוך (אנוקספרין – קלקסן) בחולים המשתחררים מבית החולים, אשר נאלצו להפסיק את הטיפול בוורפרין כתוצאה מהניתוח שעברו.
המחקר הפרוספקטיבי, רב מרכזי עם זרוע טיפולית אחת כלל 224 מטופלים אשר היו בסיכון גבוה לקריש בעורק (שסתום תותב ופרפור פרוזדורים עם גורם סיכון מרכזי) .
הטיפול בוורפרין הופסק 5 ימים לפני הניתוח, והטיפול בהפרין במשקל מולקולרי נמוך הותחל 3 ימים לפני הניתוח ונמשך 5 ימים לאחריו.
המטופלים היו במעקב למשך 3 חודשים ונאספו נתונים על הופעת קרישים ודימומים.
התוצאות הראו ש-3.6% מהמטופלים סבלו מאפיזודות של קרישי דם, מהם 0.9% הוערכו על רקע קרדיולוגי. 6 מתוך 8 החולים שסבלו מאפיזודות של פקקת היו כאלה שהפסיקו טיפול בוורפרין כתוצאה מדימומים.
ל-6.7% מהחולים היו אפיזודות משמועתיות של דימומים שהופיעו במהלך הניתוח או מייד לאחריו, לפני שהטיפול בהפרין נמוך משקל מולקולארי החל להינתן.
5 מקרים נוספים של דימום משמועתי היו בשבוע הראשון שלאחר הניתוח, ו-2 מקרים נוספים לאחר הפסקת הטיפול בהפרין נמוך המשקל המולקולארי.
החוקרים מסכמים שטיפול מגשר עם הפרין נמוך משקל מולקולארי תת עורי כתחליף לוורפרין הוא אפשרי, אך הגישה האופטימלית לחולים הנאלצים הפסקת טיפול בוורפרין ושעליהם לעבור פרוצדורה פולשנית עדיין לא ברורה.
Circulation 2004: published online before print September 13, 2004
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!