מונחים רפואיים בעברית: והפעם קדחת, דלקת, זיהום ואלח / פינתו של פרופ’ פריאר, מתוך jc 419, חינם!!

“יככה השם בשחפת, ובקדחת ובדלקת….” )דברים כח. 22) מוכיח משה רבנו  את בני ישראל אם לא ישמרו את המצוות. מכאן שהמילים ‘קדחת’ ו  ‘דלקת’  מילות מקראיות הן. וכן השורש ‘אלח’ מופיע בספר תהילים ( יד.3) :”הכל סר, יחדיו נאלחו, אין עושה טוב” “יחדיו נאלחו”, משמעותו “עשו תועבות”.  ואילו המלה “זיהום” מופיעה לראשונה בתלמוד הירושלמי.

כיצד אנחנו משתמשים במילים אלה היום ?

קדחת נגזר מהשורש “קדח”, כלומר להבעיר, כמו שזועק הנביא ירמיהו (יז.4) : ” כי אש קדחתם באפי, עד עולם תוקד”, ולכן המילה מתארת מצב בו חום הגוף עולה. קדחת ללא תוספת היא מחלת ה   malaria .  קדחת בסמיכות מתארת מספר רב של מחלות: לדוגמא קדחת השגרון rheumatic fever,  קדחת חוזרת relapsing  fever,  קדחת השחת hay fever, וקדחת צהובה yellow fever. 

עד כמה שידוע לי קדחת השחת לא מלווה בחום בדרך כלל, ואם כן מדוע המחלה נקראת קדחת השחת ?  נראה לי כי האנגלים או הגרמנים אשמים בכך, כי קדחת השחת, תירגום מהאנגלית והגרמנית       hay feverאו    Heufieber.

צרופים אחרים של קדחת הם :- קדחת ים תיכונית משפחתית familial mediterranean fever, קדחת מעופות psittacosis ו  ornithosis, קדחת נשיכת החולדה  – rat bite fever.

תנחשו את התרגום של קדחת שחור השתן וקדחת הבלוטות.

נכון black water fever ו   infectious mononucleosis.

ועכשיו לגבי דלקת. יש עשרות צרופים של המילה “דלקת” ונביא רק מעטים לדוגמא: דלקת אגן הכליה pyelitis, דלקת בית הקול laryngitis, דלקת בלוטות הלימפה התרגום מובן מאיליו, דלקת מיצד האוזן parotitis, ודלקת הלחמית – conjunctivitis .

יוצא מכך שמחלות המתוארות fever”” בלועזית מתורגמות במלה “קדחת” בעברית. ואילו מחלות ששמם מסתיים בהברה ,-tis– שמשמעותה “דלקת”, אכן מתורגמות לדלקת. 

עוד ידנו נטויה וכדי לא להעמיס יתר על הזיכרון נמשיך  בחודש הבא, יחד עם דיון על אלח דם ועל זיהומים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן