על-פי תוצאות מחקר אקראי וכפול-סמיות שפורסם לאחרונה, מתן alendronate הוא טיפול בפעילות יתר ראשונית של בלוטות הפארא-תירואיד (PHPT) שאיננה סימפטומטית.
החוקרים כותבים כי PHPT קשורה לעיתים קרובות בירידה בצפיפות העצם (BMD) וכי משום שדיווחים רבים מציינים כי עד ל-80% ממקרי ה-PHPT הם א-סימפטומטיים לא ברור האם יש לייעץ על כריתת הבלוטות בכל המקרים. מפני שאובדן העצם הנצפה במקרי PHPT שונה מזה הנצפה באוסטאופורוזיס של גיל הבלות, הם מסבירים, חשוב לבדוק את השימוש בביס-פוספונטים להגדלת מסת העצם במקרים אלה. באופן אידיאלי, הם מציינים, תרופה לטיפול ב-PHPT תבקר על המשתנים הביוכימיים של המחלה וגם על שחלוף העצם ועל צפיפותה.
בכדי לקבוע האם מתן alendronate במינון של 10 מ”ג ביום שומר על ערך ה-BMD או משפר אותו בחולי PHPT מוינו 44 חולים ב-PHPT א-סימפטומטי, שלא התאימו לקווים המנחים לביצוע נתיחה או סרבו לעבור אותה, על פי מינם וחולקו באקראי לקבלת טיפול ולקבוצת פלצבו. כעבור 12 חודשים הועברו החולים בקבוצת הפלצבו למתן alendronate, כך שכל המשתתפים קיבלו טיפול פעיל במהלך השנה השניה למחקר.
אינדקס התוצאה הראשוני היה ערך ה-BMD שנמדד כל 6 חודשים באמצעות dual-energy x-ray absorptiometry בעמוד השדרה הלומבארי, בצוואר ה-femur, בירך ובשליש הדיסטאלי של ה-radius. בדיקות סידן, זרחן, PTH, פעילות ה-BSAP, והפרשת סידן ו-NTX בשתן נערכו כל שלושה חודשים.
במהלך שנתיים של הטיפול, נמצא ה-alendronate קשור בעליה משמעותית בערך ה-BMD בעמוד השדרה הלומבארי (0.94% ± 6.85%, µd, 0.052, ערך P < .001) ובצוואר ה-femur (1.63% ± 3.67%, µd, 0.022, ערך P < .04). כעבור 12 חודשי טיפול ב-alendronate עלה משמעותית ערך ה-BMD בירך ונשמר יציב במהלך 12 חודשי הטיפול הבאים (0.77% ± 4.01%, µd, 0.027, ערך P < .001). ערך ה-BMD ב-radius לא השתנה משמעותית במהלך המחקר.
כאשר קבוצת הפלצבו הועברה למתן alendronate כעבור 12 חודשים, עלה ערך ה-BMD ב-1.12% ± 4.1% (עם µd, 0.034; ערך P = .003) בעמוד השדרה הלומבארי וב-0.81% ± 1.7% (עם µd, 0.012; ערך P = .009) בירך. לא נמצא שינוי משמעותי סטטיסטית באף אחד מערכי ה-BMD שנמדדו כעבור 12 החודשים בקבוצת הפלצבו, ולא נמצא שינוי משמעותי גם כעבור 24 חודשים בערכי ה-BMD בשליש הדיסטאלי של ה-radius ובצוואר ה-femur.
מתן טיפול ב-alendronate נמצא קשור לירידה דרמטית בסמני שחלוף העצם הכוללים את הפרשת NTX בשתן כעבור 3 חודשים (ירידה של 13.5% ± 66%; µd, -60.27, ערך P < .001) ואת פעילות BSAP כעבור 6 חודשים (ירידה של 6.32% ± 49%; µd, -15.98, ערך P < .001), כעבור 9 חודשים , וכעבור 12 חודשים.
Alendronate treatment was associated with dramatic decreases in bone turnover markers including urinary NTX excretion at three months (-66% ± 13.5%; µd, -60.27; P < .001), and BSAP at six months (-49% ± 6.32%; µd, -15.98; P < .001), nine months (-53% ± 7.85%; µd, -17.11; P < .001), and 12 months (-53% ± 6.96%; µd, -17.36; P < .001). However, NTX and BSAP levels remained elevated in the placebo group. Alendronate therapy did not affect serum calcium (total and ionized), PTH, or urine calcium levels.
“In PHPT, alendronate significantly increases BMD at the lumbar spine at 12 and 24 months from baseline values. Significant reductions in bone turnover occur with stable serum calcium and PTH levels,” the authors write. “Alendronate may be a useful alternative to parathyroidectomy in asymptomatic PHPT among those with low BMD.”
The Merck Medical School Grants Program and National Institutes of Health (NIH) helped support this study.
J Clin Endocrinol Metab. 2004;89:3319-3325
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!