תוצאות סקר אי ספיקת הלב הראשון בישראל נחשפו היום בכנס משותף של האיגוד הקרדיולוגי והרפואה הפנימית

באירוע שהוגדר ע”י מארגניו ומשתתפיו כ”היסטורי ומיוחד במינו” הוצגו היום תוצאות הסקר הישראלי הראשון של אי ספיקת לב בישראל. צוות e-Med סיקר את הכינוס ואנו מקווים להביא ולהציג בקרוב, בכפוף לאישור הועדה המארגנת, הרצאות ומצגות מהכינוס.

                 
פרופ’ אהוד גרוסמן             פרופ’ גרטי               פרופ’ כספי            ד”ר אבי שוטן                                                                                                                                     

                  
פרופ’ צבי ורד                              פרופ’ מיטלמן 
(נשיא איגוד הקרדיולוגי)    (יו”ר איגוד הרפואה הפנימית) 

להלן המימצאים העיקריים כפי שרוכזו ע”י פרופ’ גרטי ופרופ’ ורד, מיוזמי ומארגני הסקר והכינוס:

הסקר נערך בחסות ההסתדרות הרפואית בישראל, המרכז לבקרת מחלות של משרד הבריאות וחברות התרופות בישראל.

רקע:

תסמונת אי ספיקת לב היא תחנה מאוחרת בתהליכים מתמשכים הפוגעים בלב במשך שנים רבות ולכן התסמונת באה לידי ביטוי גלוי בגיל המאוחר.

בשנים האחרונות קראה הקהילה המדעית העולמית לביצוע דחוף בסקרים לאומיים.

ישראל הינה המדינה הראשונה שמבצעת סקר לאומי בכ- 93 מחלקות פנימיות ו- 24 מחלקות קרדיולוגיות ב- 25 בתי חולים בארץ. הסקר נערך בחודשים מרץ אפריל 2003 וכלל כ- 5,000 מאושפזים.

להלן תוצאות ראשוניות:

1. בהערכה זהירה יש כ- 450,000 אשפוזים לשנה עם אי ספיקת לב, אחת הבעיות הכבדות והיקרות במערכת האשפוז בישראל.

2. 10% אשפוזים חוזרים.

3. 80% מהחולים אושפזו במחלקות פנימיות, 20% במחלקות קרדיולוגיות.

4. 50% מן המאושפזים מעל גיל 75, 80% מעל גיל 65.

5. עם הגיל שיעור הנשים הסובלות מאי ספיקת לב הולך ועולה.

6. ביטוי התסמונת בנשים קשה יותר. (וגם שיעור התמותה)

7. ישנם כלים מעבדתיים חדישים לאבחון שעוד יוכנסו לארץ בעתיד אלו בדיקות דם.

8. דרגת האבחון הקליני והמעבדתי נמצאה בסקר ברמה גבוהה.

9. האשפוז היטיב עם החולים, והעלה את הצמידות להנחיות העולמיות לתסמונת ב- 15%.

10. תמותה תוך אשפוזית שווה לזו שבארה”ב ואירופה ועומדת על 4.7%.

11. גם בארץ, המחלות הנלוות וגורמי הסיכון המביאים לתסמונת, דומים לאלה בעולם והם (לפי סדר יורד):

א. יתר לחץ דם.

ב. סוכרת

ג. רמת שומנים גבוהה בדם.

ד. השמנה

ה. עישון.

תיקון גורמי סיכון אלה קרוב לוודאי יפחית וידחה את הופעת התסמונת.

12. יש מקום לשיפור טיפולי לפי ההנחיות העולמיות ואלה מוקדו בסקר.

13. ישנן תרופות חדשות בהליכי אישור ב – FDA האמריקאי.

14. דרוש מחקר ומעקב מתמשך שיביא לשיפור בתמותה ותחלואה.

כמה נקודות נוספות, חשובות ומעניינות, שהוצגו היום בכינוס:

– התמותה במסגרת האישפוז, שהייתה כפי שצויין, בשיעור ממוצע של 4.7% , הייתה בשיעור דומה בין חולים עם רמת EF מעל 40% , ומתחת לו.

– תמותה במהלך 6 חודשים לאחר האישפוז הגיעה לרמה של כ- 19%. זהו שיעור תמותה גבוה יותר מזה שנמצא בסקר ה- ACSIS הבוחן Acute Coronary Syndromes , שבו הגיעה התמותה במהלך 6 חודשים ל- 11% בלבד.

– מתכונת הטיפול התרופתי בישראל מבחינת השימוש בחוסמי ACE ו- ARB טובה ומתאימה יותר להנחיות בהשוואה לסקר האירופאי האחרון שנעשה ושפורסם לאחרונה ב- LANCET .

– נראה שיש מקום לשיפור והגברה של טיפול בחוסמי ביתא בקרב חולים  מבוגרים (בעיקר מבוגרות !) , וכן בחוסמי ACE ו- ARB בקרב חולים עם בעיות ספיקת כליות הבאות לידי ביטוי ברמות קריאטינין  מעל 1.5

– השימוש בסטטינים בקרב מבוגרים גם הוא נראה כטעון שיפור, כנ”ל גם לגבי השילוב של סטטינים ואספירין בקהלים אלו.

– יש מקום לשיפור גם בשילוב מוגבר יותר  של דיורטיקה וחוסמי ACE , וכן גם בתחום החיסונים נגד שפעת ופנאמקוק לקהל מבוגר עם CHF .

– בסה”כ כאמור נמצא סטטוס טיפולי גבוה,  גם במהלך האישפוז בבתי חולים (השונות בין בתי החולים בנוגע לפרמטרים שונים של ביצוע בדיקות וטיפול הייתה נמוכה יחסית ומעידה על אחידות וצמידות להנחיות בדרך כלל), וגם ברמת רפואת הקהילה: שיעור גבוה יחסית (גבוה אף מאירופה) הגיע לאישפוז עם טיפול בהתאם להנחיות. כפי שצויין כבר האישפוז תרם לשיפור בעמידה בהנחיות.

לסיכום, היה זה כאמור הסקר הראשון שבוצע והוצג, ויש להניח שיהיה ראשון בסידרה. לסקר תפקיד חשוב בהערכת איכות הטיפול, הפקת לקחים והוא עשוי להוות בסיס לביצוע מחקרים התערבותיים ואפידמיולוגים רבים.

הכינוס הסתיים בהגשת פרסי הוקרה. במסגרת זו הוענקו פרסים למחלקות שהצטיינו באיסוף המידע לסקר, וכן בחרו נציגי האיגודים בנציגת החברה הפרמצבטית המצטיינת: הייתה זו אירית וילדר מחברת פייזר שאף זכתה למכתב מרגש.

פרס הוקרה מיוחד הוענק ליו”ר טבע תעשיות פרמצבטיות, מר אלי הורביץ, שכידוע זכה לאחרונה אף בפרס ישראל. המארגנים העלו על נס את תמיכתו של הורביץ ברפואה בישראל בכלל, ובעריכת סקר חשוב זה בפרט.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן